הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 

                           

 

ספר בראשית פרק כ

(א) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל:

מי היא "בכל"?

 ומלכותו "בכל" משלה, "בכל" הוא אחד משמותיה של המלכות הקדושה, השכינה, התורה שבעל פה. בה מתגלים כל המידות שברא הבורא בעולמות במקום הצמצום.

מעשה הנבראים מקלקל או מתקן את אור השכינה – עולה ויורדת באדם קדמאה (א"ק) הראשון לכל הנאצלים וראשו בתחילת הצמצום עד קרקעית עולם האצילות, שם נשברו הכלים הנקראים שבעת מלכי אדום, ובשבירתם ונפילתם מתחת לעולם האצילות נוצרו עולמות בריאה, יצירה ועשיה.ירידת המלכות, השכינה, תורה שבעל פה היא סוד "הקב"ה ממית ומחיה, קודם המית את המלכות (מות הוא ירידה מעולם לעולם) מלשון ירידה לעולמות התחתונים - מלכות היא מות כל,  "כל" נקרא יסוד מלשון ויכלכל. והיא מתלבשת בכל התחתונים עד אין תכלית, מלשון ואתה מחיה את כולם, ומלכותו בכל משלה, שגם הקליפות והטומאה ניזונות ממנה, ועם ישראל צריך להפרידה מהקליפות, לברור אוכל (ניצוצות הקדושה) מפסולת (עולם המוות, שאר העמים, עכו"ם) ויימוגו מהעדר (מחסור) חיות שמקבלים מהשכינה. ועד סוף הברור "רגליה יורדות מות", זו המלכות שבהעדר היסוד (כל) ירדה למוות, ירידה לגלות מעולם האצילות לעולמות בריאה יצירה ועשיה – ששת ימי המעשה חטא האדם וחוה, ירידת המלכות לעולם הנחש, עולם הטומאה – אי "כה" שאל הקב"ה את האדם היכן "כה", שהוא אחד משמות המלכות, לאן הורדת אותה? תשע מדרגות, נשארה נקודה שורשית וכל שאר המדרגות ירדו לעולם הקליפה, והמלכות בשבי.

אברהם אבינו התחייב להציל את "בכל" ע"י כל זרעו!

(ראה פרשת לך לך, וירא) אברהם בברית בין הבתרים,  קנה את השכינה "בכל" (גימטריה, ב"נ, שם המלכות, שהוא שם הויה הקדוש במילוי הה, תשע אותיות כמנין הנקודות שנפלו מעולם האצילות) ועבור הקניה חתם על "משכנתא" – זרעו יהיה גר בארצות לא להם, בארבע גלויות, שמד גשמי, שנאה ואיבה וקנאה ירדפום, יעבדו עבודת פרך כדי להחזיר את המשכנתא, השכינה הקדושה, "בכל", התורה שבעל פה, אברהם פדה אותה מידי הס"א בברית בין הבתרים, והוציא חלק הנחש להגר ע"י ישמעאל, והוציא ה' מחמשת המלכים, ונקרא אברהם, (קודם היה שמו אברם) וע"י לוט פדה את נפש דוד מסדום, וגילה גבורתו של המאציל העליון ע"י יצחק שהוא מידת הגבורות דקדושה, וסיגיה התגלמו בעשו שהוא גבורות של הטומאה, הס"מ, הנבל (לבן) ששבה את בתו של האל - בתואל, והוציא בלעו מאוכלו ע"י פתיחת הקבר שהיא רבקה להוציא את עקרת הבית ואם הבנים ע"י יעקב שהקיפה בי"ב שבטים, שבטי יה, ובא משה כללות האבות – ש של משה אברהם יצחק ויעקב, מה (גימטריה אדם) של משה אדם הראשון, נעשה בעלה של מטורניתא – כביכול בעלה של השכינה בתו של הקב"ה – בכל. (בת כל – בת היסוד, ראה פרוש הרמב"ן על פסוק זה). ואז כה יהיה זרעך – שורש זרעך יהיה בכה – השכינה הקדושה. ומאז לא זזה השכינה מאהל נשי האבות הקדושים, וזה שאמר

בספר בראשית פרק כד (סז) וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:

רש"י על בראשית פרק כד פסוק סז

(סז) האהלה שרה אמו - ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו (ב"ר):

ועל כך אמרו רבותינו שאין ברכה (בכל, השכינה) שורה בבית איש ללא אישה, כי השכינה שורה רק על אדם שלם שהוא זכר ונקבה, שפעולת שניהם יחד מעלה את ניצוצות הקדושה משבי הטומאה אל הקדושה, כפי שעשו אברהם ושרה, וכפי יצחק ורבקה שהפרידו הסיגים - רבקה אותיות הקבר, עולם המוות שממנו העלתה את יעקב אחוז בעשו, יצחק (אותיות קץ חי) נתן קץ לעשו (עולם העשיה) וחי ליעקב. חיים לעולם הבא.

רעיא מהימנא ספר דברים פרשת כי תצא דף רעו/ב

פתח ואמר רעיא מהימנא האי כלה דילך קב"ה יהב לה לאברהם לגדלא לה לגבך ובגין דא איהו נטיר לה אתקריאת ברתה הה"ד בת היתה לו לאברהם ובכל שמה ובה קיים כל אורייתא כלה ואפילו עירובי תבשילין הה"ד וישמור משמרתי וגו' ואיהו הוה לגבה אומן כגון ויהי אומן את הדסה וקב"ה בריך ליה בגינה הה"ד ויי' ברך את אברהם בכל וגדיל לה מכל מדות טבין וגמיל לה חסד וסליק לה בגדולה במדת חסד דאברהם והוה ביתיה בגינה פתוח לרווחה למגמל חסד עם כל באי עולם ובגין דאיהו גמיל חסד עמה כד בנוי דאברהם הוו ממושכנין בכמה חובין במצרים. אמר קב"ה לך רעיא מהימנא זיל וגמיל טיבו למאן דגמיל ליה עמך דדא כלה דילך יהיבת לה ליה לגדלא לה במדות טבין ואיהו גדיל לה בתליסר מכילן דרחמי דרמיזין בתלת תיבין וה"ו אנ"י וה"ו דאינון וא"ו דכליל בהון ע"ב שמהן כמנין חסד דבהון הוה אתגבר אברהם על ע"ב אומין ובכלה דילך הוה ליה סגולה בע"ב שמהן והוה נצח לכל אומה ולישן ובגין דא מוליך לימין משה זרוע תפארתו ובוקע מים דימא קרעת ליה קדם בנוי בתריסר קרעין בחושבן ו"ו ובזכות א' (ס"א ובגינה) עברת (ס"א עבדת) ימא יבשתא. ובה טובעו מצרים דלא מהימנין בוא"ו דאיהו אחד ולזמנא דאתי כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות יתקיים בישראל זרעא דאברהם ובך יתקיים (דאנת) מוליך לימין משה זרוע תפארתו (זרע דאברהם):

תרגום: פתח ואמר (רבי שמעון בר יוחאי) רועה נאמן (נשמת משה רבינו שהתגלתה לרשב"י) זאת הכלה שלך שהקב"ה נתן לאברהם לגדל עבורך (תורה שבעל פה, כלת משה), ומכיון שהוא שמר עליה נקראת בתו ככתוב: "בת הייתה לו לאברהם ו"בכל" שמה", ובה (בתורה שבעל פה) קיים את כל התורה כולה אפילו "עירובי תבשילין", ככתוב "וישמור משמרתי" וגומר, והוא היה לגביה (תושב"ע, השכינה)  אומן, כפי ויהי אומן את הדסה, והקב"ה ברך אותו בגללה, ככתוב "וה' ברך את אברהם בכל", וגידל אותה מכל המידות הטובות וגמל לה חסד, והעלה אותה לגדולה שהיא מידת החסד של אברהם, והיה ביתו בגללה פתוח לרווחה לגמול חסד עם כל באי העולם, ומכיון שגמל עם (השכינה) חסד כאשר היה בני אברהם ממושכנים בכמה חובות (ברית בין הבתרים, העלאת ניצוצות הקדושה) במצרים אמר לך הרועה הנאמן, לך גמול טוב למי שגמל עימך, שזו כלה שלך ניתנה לו (לאברהם) לגדל אותה במידות טובות, והוא גידל אותה בשלוש עשרה מידות הרחמים בשלש תיבות וה"ו אנ"י וה"ו, שהם "ואו" שכלולות מע"ב שמות (ע"ב שמות היוצאות מויבא ויסע ויט), כמנין חסד (72), שבהם התגבר אברהם על ע"ב (72) אומות ובכלה שלך הייתה לו הסגולה בע"ב שמות והיה מנצח לכל אומה ולשון ובגלל זה "מוליך לימין משה זרוע תפארתו" ובוקע מים, הים שקרעת לה מול בניו בשתים עשרה קרעים בחשבון וו (12), ובזכות א' עברתם ים ביבשה. ובו טבעו מצרים שלא האמינו ב ואו (13) , שהוא אחד (13), ולאחרית הימים "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", יתקיים ישראל זרע של אברהם ובך יתקיים שאתה הוא "מוליך לימין משה זרוע תפארתו" (ימין שהוא חסד, אברהם, לזרוע שהוא זרעו של אברהם, לתפארת שהוא ישראל השלם והנצחי):

הסבר: הזוהר מלמד אותנו שלגדל את המלכות, להוציא את השכינה (תושב"ע) משביה, צריך לדקדק בקיום המצוות כפי אברהם אבינו שנאמר עליו בספר בראשית פרק כו (ה) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי: אפילו עירובי תבשילין, וכדי לקיים את כל המצוות בדקדוק הרי צריך האדם ללמוד את המצוות, כפי שולחן ערוך ופוסקים, ועל ידי הלימוד, קיום המצוות אזי תגדל המלכות של הקב"ה, ותהיה ראויה לבעלה שהוא משה רבינו, חתן התורה, ואזי בוודאי שיתקיים מה שהיה הוא, יהיה. ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.  

 

זוהר חלק א דף קכא/ב פרשת חיי שרה

תא חזי, בשעתא דבר נש סליק בערסיה, כל ליליא וליליא, נשמתיה נפקת מניה, ואתדנת קמי בי דינא דמלכא, אי זכאה לאתקיימא אתהדרת להאי עלמא, ודינא הוא בתרין גוונין, דהא לא דיינין ליה לבר נש על בישין דאיהו עתיד וזמין למעבד, דכתיב (בראשית כא יז) כי שמע אלהי"ם וגו' באשר הוא שם, ולא תימא דדנין ליה על טבין דעביד לחוד, אלא לאוטבא ליה על אינון טבין דהשתא כמה דאתמר, ודנין ליה על זכיין דאיהו זמין למעבד, ובגינייהו אשתזיב, ואף על גב דאיהו השתא חייבא, בגין דקב"ה עביד טיבו עם כל בריין, וכל ארחוי דאיהו עביד לאוטבא לכלא, ולא דאין לבר נש על בישין דאיהו זמין למעבד, ובגין כך אתדן בר נש קמי קב"ה.:
תרגום: ראה בשעה שהאדם עולה על יצועו, כל לילה ולילה, נשמתו יוצאת ממנו ונידונה בבית דין של הקב"ה, אם זכאי להתקיים חוזרת לזה העולם, והדין הוא בשתי מידות, לא דנים אדם על הרעה שיעשה בעתיד (ח"ו), ככתוב(בראשית כא יז) כי שמע אלהי"ם וגו' באשר הוא שם, ולא שדנים אותו על מצוות שעשה אלא גם על מצוות שעתיד לעשות, ובגללן ניצל, ואפילו שעכשיו חייב, מכיון שהקב"ה טוב לכל בריותיו, וכל הדברים שעושה הקב"ה הינם להיטייב עם בריותיו, ולא דנים אדם על הרעות שעתיד לעשות, וזו הסיבה שהאדם נידון אצל הקב"ה (בכל לילה):

מתוך כך נלמד כי עיקר מחשבותיו של האדם הינם לקיים ולעשות ולתכנן את המחר לטובה, ובלילה ידונו אותו לזכות ואף יכינו לו כלים להוצאת מחשבותיו הטובות, מהכח אל הפועל.

 


(ב) וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן..:

חברון על שם חיבור שנעשה בין ארבע זוגות שהיא קרית ארבע, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.

זוהר חלק א דף קכח/א

אמר רבי שמעון, בשעתא דעאל אברהם במערתא, ואעיל שרה תמן, קמו אדם וחוה ולא קבילו לאתקברא תמן, אמרו ומה אנן בכסופא קמי קב"ה בההוא עלמא, בגין ההוא חובא דגרימנא, והשתא יתוסף לן כסופא אחרא מקמי עובדין טבין דבכו, אמר אברהם, הא אנא זמין קמי קב"ה בגינך, דלא תכסיף קמיה לעלמין, מיד ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו, מאי ואחרי כן, בתר דקביל אברהם עליה מלה דא, אדם עאל בדוכתיה, חוה לא עאלת, עד דקריב אברהם ואעיל לה לגבי אדם, וקביל לה בגיניה, הה"ד ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו, לשרה לא כתיב, אלא את שרה, לאסגאה חוה, וכדין אתיישבו בדוכתייהו כדקא יאות, הה"ד (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ותנינן באברהם, תולדות השמים והארץ דא אדם וחוה, אלה השמים והארץ לא כתיב, אלא תולדות השמים והארץ, ולא תולדות בר נש, ואינון אתקיימו בגיניה דאברהם, ומנא לן דאתקיימו בגיניה דאברהם, דכתיב ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם, ועד דאתא אברהם לא אתקיימו אדם וחוה בדוכתייהו בההוא עלמא.:

תרגום: אמר רבי שמעון בשעה שנכנס אברהם במערה והכניס את שרה לשם, קמו אדם וחוה ולא רצו להקבר שם, אמרו מה אנחנו בבושה מול הקב"ה בגלל החטא שגרמנו, עכשיו יתווסף לנו בושה נוספת מול כל הזכויות והמצוות שלכם, אמר אברהם, הנה אני אתפלל לקב"ה עבורך שלא תתבייש לפניו לעולם, ומיד "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו", מהו ואחרי כן, אחרי שקיבל (אדם) את מילתו של אברהם נכנס אדם למקומו, חוה לא נכנסה, עד שקירב אותה אברהם לאדם ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו, "את" לרבות חוה, ואז הסתדרו במקומן כפי שצריך, ככתוב (בראשית ב ד) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", ושנינו "באברהם", תולדות השמים והארץ, (זכר שמים (תורה שבכתב), ונקבה ארץ (תורה שבעל פה) ולא תולדות בן אדם, ואלו התקיימו בזכות אברהם, ומהיכן למדנו שבזכות אברהם התקיימו?, ככתוב "ויקם השדה (השכינה תורה שבעל פה, "חקל תפוחים") והמערה אשר בו לאברהם", עד שבא אברהם לא התקיימו אדם וחוה במקומן בעולם הבא:

הסבר: פשט הדברים הוא כי עקב בושתם והרחקתם מגן עדן, אדם וחוה היו במערת המכפלה ולא נקברו, ולא עלו לגן עדן, ולאחר שאברהם סידר והפריד את הרע מהטוב, ועשה לאדם וחוה פדיון נפש, 400 שקל הכסף ששילם לעפרון, הנחש עפר לחמו, הוא הממונה על הנפשות החוטאות ומשחררן רק ע"י צדיק המשלם כופר לנפש שפודה, אזי קבר אותם במקומן ועלו לגן עדן ללא בושה, וזו מעלה נוספת לאברהם אבינו, שאפילו בשעת צערו הגדול, מות אשתו הקדושה והאהובה, הוא עושה חסד לאדם הראשון ולחוה לשחררם ממאסר הנחש ולהכניסם לגן עדן, וזה שאמרו שהקב"ה נתן לאברהם את הכוח להחליט מי ייכנס לגן עדן.

 


רעיא מהימנא דף רכח/א

ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת דא צלותא דאיהו דבור ובגיניה אתמר אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שמקובל ואי אית סרכא ונפקא בעכובא יודע אני שמטורף בגין (ס"א כגון) סרכא בריאה דאיהי טרפה.

תרגום: זאת תפילה שהיא דבור ובגללה נאמר "אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שמקובל ואם יש סרכא ויוצאת בעכוב יודע אני שמטורף בגלל שסרכא בריאה היא טרפה:

אומר הזוהר הקדוש כאשר תפילתו של האדם רהוטה ויוצאת שגורה הרי היא מקובלת, ואז יוצא מהקבר (רבקה), הניצוץ הקדוש שבורר בתפילה, משמע הצליח לפדות נפש משביה, ואם ח"ו תפילתו משובשת הרי היא טרפה, הנפש שלו נשבתה. ונסביר כי מאבק עצום וארוך בין הטומאה שהיא העולם הזה וקיומו, לבין הקדושה שהיא העולם הבא וקיומו, ואחד נבנה מחורבנו של השני, כמאמרם "אין ירושלים נבנית, אלא מחורבנה של צור", כפי סדום ועמורה שנחרבה וממנה הוקמה התשתית למלכות בית דוד, כך גם במקרה הפרטי של כל אדם ואדם, נבנה מהנפשות אשר עושה, פודה, מציל משבי הטומאה, או ח"ו נהרס, נחרב משבי נפשו ע"י כוחות הטומאה, וכל זאת ע"י מעשיו. אם תפילתו שגורה, כלומר הוא הכין עצמו וכליו להכנס לתוך בית בתואל (עולם המוות, הטומאה), ואז הוא נוטל ידיו (כפי אליעזר עבד אברהם שכאשר הגישו לו ארוחה אמר שהוא למד אצל אברהם כי יש ליטול ידיים, בתואל הכניס רעל בארוחתו של אליעזר, וכאשר כולם קמו עם האורח ליטול ידיים, הוחלפה צלחת אליעזר המורעלת עם צלחת בתואל ע"י מלאך, ובתואל מת במקום), והאדם ממליך את הקב"ה, מזמר תהילים, לומד הלכה, גורס בזוהר הרי אז הוא נכנס עם כלים שיוכל לקחת את רבקה ולצאת בשלום לאחר שהשאיר פדיון לנפש במקום הטומאה, וזה אחת הסיבות לתת שלוש מטבעות לפני תפילת שחרית ב"ויברך דוד", וכוונתם, המטבעות הם אות יוד של שם הויה, חמש אצבעות כנגד הא, הזרוע כנגד ואו, ויד הגבאי או הקופה כנגד הא האחרונה של שם הויה, ואם עשית כך והכנת הכלים וגופך לתפילה אזי תפילה שגורה שאינה חוזרת ריקם.

 


סתרי תורה פרשת תולדות מאמר שבעה יומין עלאין, שבעה ימים עליונים וסוד הבאר.

ת"ח, כד ברא קב"ה עלמא, ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים, שתף ביה חסד. הה"ד, בהבראם, ביום עשות ה' אלהים, ואוקמוה באברהם על כן קרא למקום ההוא באר שבע. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק, דכתיב ויקרא אותה שבעה. שמה באר שבע, סטרא דאברהם, ולא באר שבעה, הה"ד וימינו תחבקני: ות"ח, ד' מאינון שבעה זכאי קשוט, כד בעו לאתקרבא בשכינתא, ברזא דשבע, כלהו איערעו בהאי באר, דלא פסקו מימוי לעלמין:

אברהם כרי לה להאי בירא, בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא, דיפלחון לקב"ה. וכיון דכרי לה, אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין:  וכיון דמת אברהם, מה כתיב. וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם. בארת כתיב, וחד הוה, דכתיב באר שבע, וקרו ליה בארות, דמשמע דסגיאין הוו. בגין דהאי בירא, מתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין, והוה מתחזי לון כבירין סגיאין, כיון דמילאו פלשתים עפרא, רזא דאהדרו בני עלמא לע"ז, הוה עלמא שמם, דלית דידע לקב"ה. כיון דאתא יצחק, מה כתיב. וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו. מאי וישב. אלא דאתיב עלמא לתיקוניה, ואוליף לון לבני עלמא דידעון לקב"ה. הה"ד ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו: וישב יצחק עם באר לחי רא"י, האי בירא ממאן הוא. ממאן דכל חיין עילאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה. וחזי כלא. הה"ד ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא:

תרגום: בוא וראה, כאשר ברא הקב"ה את העולם, ברא אותו בדין, כיוון שראה שלא מתקיים שתף בו מידת החסד, ככתוב בהבראם, ודרשו רז"ל, באברהם, על כן קרא למקום באר שבע, אפילו שהבאר נדבקה ביצחק ככתוב ויקרא אותה שבעה, נקראת באר שבע מצד אברהם, ולא באר שבעה, ככתוב וימינו (חסד) תחבקני: וראה, ארבעה משבעת הרועים (אברהם, יצחק, יעקב ומשה), כאשר רצו להדבק בשכינה כולם נפגשו עם הבאר הזו, שלא נפסקו מימיו (תורה שבעל פה) לעולם: וכיון שמת אברהם, כתוב וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם, בארת כתוב (כתיב חסר) משמע היתה באר אחת, באר שבע, וכתוב ברבים אלא לומר לך שבכל מקום אשר הלכו הלכה הבאר (השכינה) עם האבות, ונראה כאילו מדובר בהרבה בארות: כיון שמילאוה פלשתים עפר (הנחש המתפלש בעפר) בסוד שחזרו בני העולם לעבודה זרה, היה העולם שומם, שאין ידיעה בקב"ה, כיון שבא יצחק ככתוב וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו (גילה את השכינה והמליכה על כולם), מהו וישב ?, אלא השיב את העולם לתיקונו ולימד בני אדם שידעו את הקב"ה, ככתוב אחרי מות אברהם ויברך א-להים את יצחק בנו:

הסבר: המאמר ארוך מכדי להביאו בגליון זה, אולם עיקרו הובא כאן, כי האבות הקדושים אשר גילו את הקב"ה והנהגותיו, וידעו כי השכינה, תורה שבעל פה, מלכותו של הקב"ה נפלה בשבי הנחש (בני חם), וכל הנהגותיהם היו להצילה משוביה ולהמליך את הקב"ה על כל מעשיו, וזו הבאר שהיתה הולכת עם האבות לכל מקום ולכן מוזכרת בכל כך הרבה מקומות, שממנה יצאו כל ניצוצות הקדושה שהם בני ישראל, בתחילה אברהם שרה, ואחריהם רבקה (אליעזר עבד אברהם פגש את רבקה בבאר מים), ואחריה רחל ולאה, ואחריהן משה וציפורה, וזו באר מרים שהלכה עם עם ישראל במדבר, ומימיה עם ישראל שותה את מי התורה הקדושה, שאפילו שאין לה בית נודדים איתה הצדיקים לכל מקום להציל החלק שעדיין בשבי הנחש ובני חם.

ובימינו, הנה עם פלשתי, שהוא מבני הנחש הקדמוני, כפי שנאמר הנחש מתפלש בעפר שזה שמם של הפלשתינים, שכל תכליתם היא לסתום את הבאר מחדש ולהכניסה ללוע הנחש, אולם, האבות הקדושים, שבעת הרועים עדיין עומדים כנגדו ולא מאפשרים לסתום את הבאר, ואתה בנם, זרעם, ישראל חייב לאזור כוח ולסייע להם כנגד הנחש בקדמוני לקרב הגאולה ע"י מסירות נפש מלאה לבוראך, להוציא השכינה משביה, להתפלל בכוונה, ללמוד תורה, לחדש חידושים, לקרב רחוקים, להסיר המחלוקת ולהתקדש.

 


זוהר  פרשת חיי שרה דף קכג ע''א
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן (דף קכג ע''א) תָּא חֲזֵי רָזָא דְמִלָּה, מַאי שְׁנָא בְּכֻלְּהוּ דְּאָמַר שָׁנָה שָׁנָה, וּבְאִינוּן שֶׁבַע דְּאָמַר שָׁנִים. דִּכְתִיב מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּלְבָתַר שֶׁבַע שָׁנִים. אֶלָּא כֹּלָּא חֲד. מֵאָה שָׁנָה כְּלָלָא דְכֹלָּא (נ''א כלא כחדא ברזא דמאה ברכאן בכל יומא. וכן עשרים שנה דאתכליל עלאה סתימא דכל סתימין, ובגין כך כתיב שנה רזא דיחודא). קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְכְּלִיל מֵאֲתַר עִלָּאָה סְתִימָא דְכָל סְתִימִין בְּמֵאָה בְּרָזָא דְמֵאָה בִּרְכָאָן דְּכָל יוֹמָא, וְכֵן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב שָׁנָה רָזָא דְּיִחוּדָא דְּלָא אִתְפְּרַשׁ (צא ב) מַחֲשָׁבָה וְיוֹבְלָא לְעָלְמִין.

שֶׁבַע שָׁנִים אִלֵּין אִתְפָּרְשָׁן וְנָפְקָאן מִכְּלָלָא סְתִימָאָה דִלְעֵילָא. וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יִחוּדָא חָדָא, אֲבָל מִתְפָּרְשָׁן בְּדִינָא וְרַחֲמֵי בְּכַמָּה סִטְרִין וְאוֹרְחִין מַה דְּלָא הֲוִי הָכִי לְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב שָׁנָה רָזָא דְּיִחוּדָא דְּלָא אִתְפְּרַשׁ לְעָלְמִין. ....וּבְגִין כָּךְ בְּאִלֵּין שֶׁבַע שָׁנִים כְּתִיב בְּהוּ שָׁנִים וְלָא שָׁנָה, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן חַיִּים. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, דְּהֲווּ מַמָּשׁ דְּאִתְבְּרִיאוּ וְאִתְקַיְּימוּ לְעֵילָא.

תרגום: אמר רבי שמעון, בוא וראה סוד המשפט, מהו השונה שבכולם אמר: שנה, שנה, ובאילו השבע אמר שנים:, ככתוב מאה שנה, ועשרים שנה ואחר כך שבע שנים, אלא הכל אחד. מאה שנים כללות הכל, (היא ספירת הכתר הכלולה מעשר ספירות שבל אחת עשר ספירות והם מאה ספירות), הקב"ה נכלל ממקום עליון סתום מכל המקומות, במאה שהם סוד מאה ברכות של כל יום (גם נקרא הכתר, מקור הברכה שממנו יוצא כל השפע של הברכות שמברך אדם בכל יום), ועשרים שנה בגללם כתוב שנה (אחדות של עשרים שנה הם: חכמה ובינה שיצאו יחד ונמצאות יחד תמיד, וכל אחת כלולה מעשר ויחד עשרים שנה), ובגלל זה שנה שהוא סוד הייחוד שלא נפרדו מחשבה (שהיא החכמה), ויובל (שהיא הבינה) לעולם.

שבע שנים הם שנפרדו ויצאו מכללות הסתום העליון (7 ספירות תחתונות שהם בפירוד ושורשן בכתר העליון), ואף על פי שכולם הם בייחוד אחד, נפרדים בגבורות ובחסדים בכמה צדדים ודרכים, מה שלא שייך למעלה, ובגלל זה כתוב שנה סוד הייחוד של נפרד לעולם, ...וזו הסיבה שכתוב שבע שנים ולא שנה, וכולם נקראים חיים, ויהיו חיי שרה, שהיו ממש נבראו והתקיימו למעלה.

                         


זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים