זוהר חדש מזמור יט יום ב כי תשא

ספר תהילים פרק יט

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:

(ב) הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ:

(ג) יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת:

(ד) אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:

(ה) בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם:

(ו) וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח:

(ז) מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ:

(ח) תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי:

(ט) פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:

(י) יִרְאַת יְהֹוָה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי יְהֹוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו:

(יא) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים:

(יב) גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב:

(יג) שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:

(יד) גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב:

(טו) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

זוהר חדש כי תשא: וְעַל דָּא בְּדִינָא לָא קָאִים עָלְמָא, עַד דְּאִתְעָרוֹ רַחֲמֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים יט) הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. דָּא רָקִיעַ, דְּבֵיהּ תַּלְיָין כָּל נְהוֹרִין וְכוֹכְבַיָיא. וְדָא צַדִּיק, דְּאַנְגֵיד לוֹן לְהַאי אֲתַר דְּכָבוֹד.

העולם לא יכול לעמוד רק בדין עד התעוררות רחמים, חסדים ומביא פרוש על מזמור יט של תהילים השמים מספרים כבוד אל: מספרים - ספירות בשמים יש 6 ספירות שהם מתחילים מכסא הכבוד = בינה 6 ספירות = חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומעשה - זוהי המלכות - הנפש – השכינה:

מגיד הרקיע: רקיע = הפוך האותיות – עיקר... עיקר הוא ספירת היסוד (צדיק) כיון שהוא המקבל שפע וממשיך אותו כמו צינור שבו תלויים הכוכבים אלו הם הצדיקים - ששורשם הוא היסוד וזה צדיק שמושך את השפע למקום הכבוד שהיא המלכות.

יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר:, מַאן יוֹם לְיוֹם, דָּא שְׁמַיָא וְרָקִיעַ. וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָעַת, הַאי אַתְרָא דְּאִיקְּרֵי לַיְלָה אַנְגֵיד לְגַבְרִיאֵל דְּאִיקְּרֵי לַיְלָה. מַאי דְּקַבֵּיל מֵאַתְרָא דְּאִיקְּרֵי דַעַת.

יום ליום יביע אומר:  מהו יום ליום? כל יום הוא כנגד ספירה, יום ראשון הוא חסד והוא ממשיך שפע ליום הבא שני שהוא גבורה וכן על דרך זו, יום ליום יביע - מלשון מבוע מעיין נובע שהיום הקודם הוא השפע הנודע ליום הבא והם שמים ורקיע שמים - ספירה של אותו יום רקיע הוא היסוד של הספירה ומלמד אותנו כלל כל השפע יוצא מיסוד למלכות כפי יוסף הצדיק אסף את כל שפע מצרים ומסר אותו לישראל למלכות.

וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָעַת, הַאי אַתְרָא דְּאִיקְּרֵי לַיְלָה אַנְגֵיד לְגַבְרִיאֵל דְּאִיקְּרֵי לַיְלָה. מַאי דְּקַבֵּיל מֵאַתְרָא דְּאִיקְּרֵי דַעַת.

לילה ללילה יחוה דעת: דעת אחורית היא לאה היא נקראית לילה כאשר רחל יורדת לעולמות התחתונים בחצות לילה, לאה תופסת את מקומה של רחל כפי שהיה עם יעקב לאה תפסה את מקומה של רחל.  יחוה - מלשון מחוה, טובה, מתנה -  הדעת של לאה היא המשפיעה לילה ללילה למלאך גביראל הנקרא שכוי זה הנתון לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, הנותן לאה מחוברת לבינה הבינה משפיעה לדעת והדעת נותנת לשכוי למלאך גבריאל שהם הגבורות של הלילה, להבחין בין יום ובין לילה וממשיך לתחתונים רוח דעת ויראת ה' כיון שרק בלילה יש חידושי תורה זו הדעת הנמשכת על ידי גבריאל אל לומדי התורה ודעת של הפנים הוא משה רבינו ע"י משה מתחדשים חידושי תורה.

אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּגִין דְּכֹלָּא בִּלְחִישׁוּ. בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, דָּא קַו הָאֶמְצָעִי, דְּאַנְגֵיד לְהַאי אֶרֶץ. הָדַר פָּרֵישׁ מַאן שָׁמַיִם, דָּא שָׁמֶשׁ. (שם) וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מְחֻפָּתוֹ, דָּא (שיר השירים ג) עֲטָרָה שֶׁעִטְרָה לוֹ אִמּוֹ

אין אמר ואין דברים: שכל דברי התורה בלילה נאמרים בלחש.

בכל הארץ יצא קום: שהוא קו האמצע דעת תפארת יסוד מלכות שממשיך את השפע בקו האמצע מדעת לתפארת ליסוד למלכות הנקראת ארץ.

בכל הארץ יצא קום: "בכל" = השכינה המלכות בת הייתה לאברהם "בכל" שמה זו השכינה היא מקבל את השפע דרך הקו לארץ.

הָדַר פָּרֵישׁ מַאן שָׁמַיִם, דָּא שָׁמֶשׁ. (שם) וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מְחֻפָּתוֹ, דָּא (שיר השירים ג) עֲטָרָה שֶׁעִטְרָה לוֹ אִמּוֹ.

חוזר לפרש מהם שמים זו השמש הנקרא במשל = זעיר אנפין הוא החתן היוצא מחפתו זו עטרת היסוד המשפיעה על המלכות את השפע.

יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אוֹרַח, לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, מַהוּ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר. בְּגִין דְּסִטְרָא דִּגְבוּרָה אִיתְעַר בְּהַהוּא זִמְנָא. (תהלים יט) מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, דָּא רֵישָׁא דְּכוֹלָּא. וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, בְּגִין דְּהוּא מַקִּיף לְכוֹלָּא, מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

ישיש כגבור לרוץ אורח אור - ח המלכות הנקראת שמינית לבינה ח - מקבלת אור של הישיש - סבא - אריך אנפין כגבור למה כגבור כיון שצד הגבורה מתעורר בלילה מקצה השמים מוצאו השמים הוא זעיר אנפין.        

ותקופתו על קצותם: שהוא מקיף את כל 6 הקצוות מבריח מהקצה אל הקצה מוריד שפע מהקצה העליון קצה השמים - בינה אל הקצה התחתון – מלכות.

וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ, הַיְינוּ דִּכְתִיב (ירמיה כג) אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.

ואין נסתר מחמתו: חמה - שמש - זעיר אנפין השגחה פרטית על כל הנבראים אם יסתר איש במסתרים שהוא רואה ומשגיח על כל הנבראים בהשגחה פרטית מלאה.

תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית כה) וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם.

תורת ה' תמימה:  תמימה כמו יעקב איש תם = שלם שלימות מוחלטת זו תורת השם יתברך.

מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ירמיה נא) נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ. בְּגִין דְּהוּא אַתְקֵין לָהּ עַל תִּיקּוּנָהָא, וִיתֵיב בְּבֵיתָא דִילָהּ, וְזָן לָהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיכָא, וְעַל דָּא מְשִׁיבַת נָפֶשׁ.

משיבת נפש: הנפש החוטאת הנפש השבויה בפרטות של האדם ובכללות - נפש זו מלכות שכינה שעל ידי התורה תשוב נפש וזה נשבע השם צבאות, צבאות הם נצח הוד צב חצי אלף נצח חצי השני של א ות - הוד שהם יעקב ורחל הוא בנצח היא בהוד.

בְּנַפְשׁוֹ. בְּגִין דְּהוּא אַתְקֵין לָהּ עַל תִּיקּוּנָהָא, וִיתֵיב בְּבֵיתָא דִילָהּ, וְזָן לָהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיכָא, וְעַל דָּא מְשִׁיבַת נָפֶשׁ.

נפש תחת נפש כדי להציל נפש צריך למסור נפש וזה שאומר הקב"ה שנשבע בנפשו - מוסר נפשו, חי איתם בטומאתם, לא זז מהשכינה עד שישיב אותה ועד אז נוהג איתה מנהג בעל, זן אותה, מפרנס אותה,

עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה, דָּא אַתְרָא דְיוֹסֵף, דְּאִקְּרֵי עֵדוּת. אַמַּאי נֶאֱמָנָה. בְּגִין דְּהוּא אַתְרָא דְּנַהֲרָא, דְּלָא יְכַזְבוּן מֵימוֹי.

עדות ה' נאמנה: בכל ביתי נאמן הוא עדות נקרא היסוד נאמן הוא אברהם המשפיע חסד וזה החסד המשפיע על היסוד שלעולם לא יהיה נחל אכזב - יבש - תמיד יהיה השפע להשפיע ביסוד את החסדים לשכינה.

מַחְכִּימַת פֶּתִי, אַתְרָא דְּלֵית לֵיהּ דַּעְתָּא הוּא מַחְכִּים לָהּ, בְּהַהוּא חָכְמָה זְעֵירָא דְּקַבֵּילִית מִנֵּיהּ וְאוֹקְמוּהָ, וּמַנֵּי לָהּ לְפַרְנְסָא עָלְמָא. וְיַהֲבָא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ זְכוּתָא מִדִּילֵיהּ.

מחכימת פתי: במקום שאין דעת, "איוב לא בדעת ידבר" הייסורים שיש לשכינה, לעם ישראל, אבדה דעתם -  הם לא מדברים מדעת אלא מכאבי הגלות מהייסורים של הריחוק על כן נתן להם חכמה, היא מחכימת פתי, התורה הקדושה על ידי התורה יקבלו דעת שהוא משה רבינו וע"י התורה ע"י השפע שנמשך אל המלכות והיא ממשיכה את השפע לבעלי הייסורים ולאלו שאין להם דעת ולא זכויות ונותנת להם צדקה בסוד ואתה מחייה את כולם אפילו אלו שאין להם זכויות.

פִּקּוּדֵי ה', אִינוּן דְתַלְיָין מֵהַהִיא דְּאִתְפַּקְּדָן בְּיָדָהּ כָּל גְּנִיזִין דְּמַלְכָּא, וְעַל דָּא יְשָׁרִים, כְּדָּבָר אַחֵר (דברים לב) צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, וְצֶדֶק אִיקְּרֵי הָכֵי. מְשַׂמְחֵי לֵב, שִׂמְחָה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְאֵימָתַי הִיא בְּחֶדְוָה. בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבְּרַת בְּלֵב הַשָּׁמַיִם.

פקודי ה ישרים משמחי לב: פקודי ה' הם התלויים מזו שהופקדו בידיה כל גנזי המלך שרק על ידי המלכות מושפע שפע "ומלכותו בכל משלה" היא מקבלת השפע מהיסוד וממשיכה אותו לכל הנבראים שהם פקודיה הישרים, כפי שאמר שהקב"ה צדיק וישר, אין איפה ואיפה אצל הקב"ה זהו השפע הישיר שנמשך לכל נברא ונברא.

משמחי לב: המלכות נקראית שמחה היסוד נקרא ששון כאשר הם מתחברים זוהי שמחת תורה ששון ושמחה.

מִצְוַת ה' בָּרָה, כְּדֵין אִתְעֲבֵידַת מִצְוָה בָּרָה. בְּקַדְמִיתָא אִקְּרֵי מִצְוָה, הַשְׁתָּא דְּשַׁרְיָא עֲלָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב, אִקְּרֵי מִצְוָה בָּרָה. כְּדָּבָר אַחֵר (שיר השירים ו) בָּרָה כַּחַמָּה. וְצַדִּיק וְצֶדֶק בְּשִׁיקּוּלָא חָדָא.

מצות ה' ברה: ככתוב בשיר השירים "ברה כחמה" בר נקרא בן -  ה' נקראית מלכות – בת, כאשר הם יחד זה ברה מצוה בנויה מתורה שבכתב ותורה שבעל על פה וזה מצות ה' ברה.

מְאִירַת עֵינָיִם. (זכריה ד) עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים. מַאי טַעְמָא מְאִירַת. בְּקַדְמִיתָא מְאֹרֹת, דִּכְתִיב (בראשית א) יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם.

מאירת עינים: עיני ה' המה משוטטים מה הטעם מאירת עינים? פגם של חוה היה בעיניים "ותרא כי טוב העץ למאכל" תאווה לעינים, ותפקחנה עינהם, נסתתמו עיניים רוחניות נפקחו עיניים גשמיות. כל פגם שאדם פוגם נפגם האבר הרוחני, הם פגמו בעיניים ואז כביכול נפגמו "עיני השם", אברהם בעקידת יצחק תקן כתוב ויקרא למקום "השם יראה" עכשיו נתקנו העיניים הרוחניות קודם היו מארת - אלו הם המאורות הגדולים אבל כתוב מארת ללא אותיות ו' מארת - היא - קללה שנתקללו המאורות העיניים ועכשיו מאירת עיניים.

אִיהִי מְאִירַת, דְּיוּ''ד אִיתּוֹסַף בָּהּ נְהִירוּ דְּצַדִּיק, וּפְרִישׂוּ דִּשְׁלָמָא דִּילֵיהּ, כְּדֵין הוּא בִּרְבוּ סַגְיָיא. וְאֵימָתַי הִיא בָּרָה, כַּד אִתְכְּלֵילַת דְּכַר וְנוּקְבָא.

אות יוד שהתוספה ע"י אור היסוד התורה החזירו את ראיה הרוחנית החזירו נקבה לזכר ותקנו את פגם הראיה.

 יִרְאַת ה' טְהוֹרָה, שִׁבְחָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי בְּדַכְיוּ. כַּד אִיהוּ אַנְהִירוּ לָהּ אַנְפִּין. עוֹמֶדֶת לָעַד,

יראת ה טהורה: יראה - היא השכינה הטהורה 49 ימים מסע בני ישראל ממצרים לקבלת תורה, שבע שבועות הם ימי ספירת העומר והם כנגד ימי טהרתה של המלכות כפי ימי טהרה של אישה לפני זיווג עם בעלה, שבח של המלכות כאשר היא בטהרה אז מאירים לה פני בעלה.

עוֹמֶדֶת לָעַד, דְּקָיְימָא תָּדִיר שׁוּר רָם וְתַקִּיף עַל בְּנָהָא. אֵימָתַי, כַּד מִשְׁפְּטֵי ה' מֵאֲתַר דֶּאֱמֶת נָהֲרִין בָהּ.

 עומדת לעד: לאחרית הימים, שיצא רעל הנחש דם -  הנידה, תהיה טהורה לעד, עומדת על בניה.

 מתי כַּד מִשְׁפְּטֵי ה' מֵאֲתַר דֶּאֱמֶת נָהֲרִין בָהּ. וְהַאי דִכְתִיב, צָדְקוּ יַחְדָּו, כַּד אִינוּן כַּחֲדָא בְּהַאי צֶדֶק, וְנָטְלִין שְׁמָא דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים יט) צָדְקוּ יַחְדָּו. וְאִיהִי שְׁמָא דִילֵיהּ, מִשְׁפְּטֵי ה'.

משפטי ה': ממקום האמת, "אמת מארץ תצמח" כאשר השקר יעלם מהעולם והאמת תצמח ותשלוט בכל הבריאה אז יאירו בה משפטי השם יתברך.

צדקו יחדו: כאשר הם יחד צדק וצדקה היא והוא יהיו שם אחד -  ביום ההוא יהיה ה' אחד יהיה – אות ו' הופכת לאות י' שהם משפטי השם המתגלים בששת ימי העולם הזה ומשלימים את החסר - חכמה בינה דעת, והמלכות שתושלם ע"י איסוף כל ניצוצות הקדושה שנמצאים בשבי  - ובלע המות לנצח. השלמה זו של השכינה תלויה רק במעשי ישראל ע"י קיום המצוות אהבת חינם אהבת השם יתברך תפילה מעומק הלב חסדים וצדקה.

מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת, אִלֵּין שִׁית בְּנִין, דִּכְלִילָן בְּיַעֲקֹב, דְּאִקְּרֵי מִשְׁפָּט, וְהוּא אֱמֶת. צָדְקוּ יַחְדָּו, בְּיִחוּדָא שְׁלֵימָא בְּיִרְאַת ה', דְּהִיא טְהוֹרָה.

משפטי ה' אמת: -אמת נקרא יעקב - תפארת, "תתן אמת ליעקב"  אלו הם ששת הבנים של לאה...

ששת קצוות שכלולים ביעקב, בכל ספירה יש פרטות, כלומר יש עשר ספירות ובכל ספירה יש עשר ספירות שלה, ששת הספירות שבתוך התפארת, בתוך האמת הם ששת בני לאה, והוא אמת והוא משפט כי משפטי השם יתברך הם אמת- צדקו יחדו- יחד ו, צדק וצדקה, זכר ונקבה שהם יחד זו שלימות המשפט הצדק והאמת כיון שהקב"ה ברא אדם הכלול מזכר ונקבה

רק אז נקרא אדם שלם.

דָּבָר אַחֵר פִּקּוּדֵי ה', נֶצַח וָהוֹד, דְּאִינוּן לִמּוּדֵי ה', מְשַׂמְּחֵי לֵב

דבר אחר - פירוש נוסף

פקודי - הם הרבה פיקודים

מיעוט רבים - הכי מעט שברבים, הוא שניים - פקודי - הם שנים, נצח והוד- למודי השם, הם הבנים, הם בגילוי של הקב"ה בעולם הזה. משה ואהרון נצח והוד, יעקב ורחל, נצח והוד- נביאים וחוזים נצח והוד. משמחי לב- שמחה - נקראת השכינה, מלכות - שבת קטנה לב - נקראית בינה - שבת הגדולה, לב דומה לאתרוג, שלימות הלב כאתרוג שלם שאין בו הפרדה.לב טהור ברא לי..

יִרְאַת ה', כְּדָּבָר אַחֵר (משלי לא) אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל.

יראת השם- אשה יראת השם היא תתהלל, היראה נמצאת במלכות, בנקבה, באשה

יראה = רחל, ענוה = לאה, מתי היא יראת השם?

כאשר היא טהורה- טהרת האשה גורמת ליצר הרע, לנחש שפיתה אותה להחלש, וכשהמפריד, הנחש - נחלש אז מתגלה האחד- האחדות ואז נכנסת יראה..

ככל שיש טהרה וקיום מצוות, ואהבת חינם- יש יראת השם, אחדות.

הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רַב, מִסִּטְרָא דְזָהָב, דָּא שִׁבְחָא דְיִצְחָק, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ח) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וּמִפָּז, דָּא אַבְרָהָם, וְדָא יְמִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. רַב, דָּא יַעֲקֹב. וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, דְּבַשׁ דָּא תָּמָר, דְּכָלֵיל דְּכַר וְנוּקְבָא. בְּגִין כָּךְ אֵימָתַי אֵינוּן מְתוּקִים. כַּד אִתְחַבָּרוֹ, וּנְפֵיק מִנַּיְיהוּ דְבַשׁ.

הנחמדים מזהב- "זהב מצפון יאתה" גבורות = זהב, צד יצחק אבינו שהתורה נמשלה גם לאש, אש התורה מצד הגבורות, מים התורה מצד החסד וזה שמאלו תחת לראשי, כאשר המלכות קטנה ונמצאת למטה אז שמאלו תחת לראשי, וכאשר היא עולה למעלה- שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני- אז הם שלימים בקומתם. כאשר יש חסדים - ימין וגבורות שמאל- אזי הם שלימים

וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, דְּבַשׁ דָּא תָּמָר, דְּכָלֵיל דְּכַר וְנוּקְבָא. בְּגִין כָּךְ אֵימָתַי אֵינוּן מְתוּקִים. כַּד אִתְחַבָּרוֹ, וּנְפֵיק מִנַּיְיהוּ דְבַשׁ.

ומתוקים מדבש- דבש תמרים:

ידוע שהתמר הוא זכר ונקבה יחד- מינה וביא, שלימות שבה אין הפרדה, אין את הנסירה שניסר הקב"ה את חוה מאדם, הם שוב יחד כלולים אחד בשני, מחוברים פנים בפנים, זו מהות נשמה הכלולה מזכר ונקבה- היא לא נפרדה כמו הגוף, הזכר והנקבה תמיד יחד ברוחניות, אין סודות ומסיכות.

בְּגִין כָּךְ אֵימָתַי אֵינוּן מְתוּקִים. כַּד אִתְחַבָּרוֹ, וּנְפֵיק מִנַּיְיהוּ דְבַשׁ.

ועל כן מתי הם מתוקים?

כאשר הם מחוברים ומוציאים דבש, פריה ורביה של קדושה ללא זימה ותאוות בהמיות..

וְנוֹפֶת צוּפִים, כְּדָּבָר אַחֵר (שם ד) נוֹפֶת תִּטוֹפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה.

ונופת צופים- נופת - מלשון מלשון טיפה הנוטפת, נופת - גם מלשון יופי, לשון המוציאה דברי תורה, מוסר, חידושים ושמירת הלשון- אזי היא יפה ומולידה חידושים.

צוּפִים, בְּגִין דְּכָל מַאן דְּבָעֵי לְמִצְפֵּי וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּהַאי מַרְאָה, מִסְתַּכֵּל. כְּדָּבָר אַחֵר (יחזקאל לג) צוֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר

נופת צופים- צופים - מלשון צפיה - המתנה למשהו טוב וגם ראיה לרחוק.

אלו הם הנביאים הם הנקראים צופים הם ראו לרחוק את יום הגאולה שכולנו מצפים - מלשון צופה

וַדַּאי הַאי אַתְרָא, אִקְּרֵי פִּתְחָא דִמְהֵימְנוּתָא. וּכְתִיב, (שם) וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים. מִכָּאן וּלְעֵילָא לֵית רְשׁוּ לְאִסְתַּכָּלָא. וְעַל דָּא מִינָהּ יַנְקִין אִינוּן לִמּוּדֵי ה', דְּאִיקְּרוּן צוֹפִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְנוֹפֶת צוּפִים.

וזהו מקום שעליו אמר הקב"ה לליבי לא גיליתי את יום הגאולה האחרון מכאן והלאה אין רשות לראות, לכן נעלם מאיתנו יום הגאולה אבל משם יונקים ישראל את האמונה שהקב"ה יגאל אותנו

וכל ההבטחות שהבטיח לטובה-יתקיימו !

האמונה הנאחזת במקום שאסור לראות, ידוע שזה שם, זה קיים.

דָּבָר אַחֵר צוּפִים, אִלֵּין לִמּוּדֵי ה', דְּנָהֲרִין בָהּ, וּמִתַּמָּן יַנְקִין נְבִיאִין. בַּר מִמּשֶׁה דְּאִסְתַּלַּק לְעֵילָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא דִּכְלִילָן כָּלְהוֹ בְּחַד, אִינוּן נֶחְמָדִים.

הסבר נוסף- צופים: אלו המוארים בצפייה בתורה הקדושה

לומדי השם, משם יונקים הנביאים ממקום של משה רבינו – נצח, ממקום של אהרון הכהן - הוד, משה עלה למעלה משם, ורואה מלמעלה את הלמטה, הנביאים מסתכלים מלמטה למעלה, זהו ההבדל בין משה לשאר הנביאים- הוא מסתכל באספקלריה המאירה, מהאור והנביאים מהלא מאירה-מהחושך.

דָּבָר אַחֵר (תהלים יט) יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד. תָּא חֲזֵי, אִי בַּר נָשׁ אִשְׁתַּדַּל בְּקַדְמִיתָא בְּהַאי אַתְרָא דְּאִיקְּרֵי יִרְאַת ה', כְּדֵין אוֹרַיְיתֵיהּ עוֹמֶדֶת לָעַד.

כל המקדים יראתו לחוכמתו- חוכמתו מתקיימת!

יראת השם, טהורה עומדת לעד- כאשר היראה של השם ושל התורה- היא טהורה, ללא רדיפת כבוד וממון או רצון להקרא רבי- אזי היא מתקיימת לעד.

מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיֵעוֹל מִכָּאן לִמְהֵימְנוּתָא, מֵהַאי פִּתְחָא דְּכוֹלָּא. וְכַד דָּחֵיל מֵהַאי אַתְרָא, אִתְרַבְרְבָא הַאי אַתְרָא, וְיָתְבָא בִּנְהִירוּ עִם מַלְכָּא, בְּגִין דַּאֲפֵיקַת בְּרָא טָבָא לְעָלְמָא.

מה הטעם, מכיון שעולה דרך האמונה והיראה, לא דרך שלילית של כבוד וממון, משם, מהאמונה והיראה זהו הפתח לקבל את התורה שתעמוד לעד, וכאשר הוא ירא מהמקום ויושב באור המלך ביראה אזי גם מביא ילדים יראי השם לעולם.

עַל דָּא אֲמַר שְׁלֹמֹה, (קהלת יב) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. הַאי סוֹף, סוֹף דְּדַרְגִּין

על כך אמר שלמה המלך- סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא, יראת השם היא העיקר, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. עשיר או עני, יפה או מכוער, חכם או טיפש- אלו כלים שניתנים לאדם ע"י הקב"ה, אינם בידי האדם לקבוע- אבל יראה- היא החלטתו של האדם, היא בחירתו.

דִכְתִיב, (קהלת יב) אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ויקרא יט) אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. אַקְדִּים אִימָּא בְּיִרְאָה בְּקַדְמִיתָא. וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, מִצְוַת ה'. מַאן עָבִיד שְׁמָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא. מַאן דְּעָבִיד דָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, וּכְדֵין אִשְׁתְּלֵים הָאָדָם לְעֵילָא.

כתוב- את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם:

יראה ושמירת מצוותיו אבל, הקדים איש, אמו ואביו תיראו, הקדים אימא ליראה, מדוע קודם אימא ?

כיון שהנהגת אימא היא המגדלת את הילד, כפי העולם הזה אנחנו תחת הנהגת מידת אימא הנקראית תשובה, יראה, על ידי שאדם ירא מחטא ועושה תשובה על כל חטא יכול לקבל את אבא

שהוא התורה הוא החכמה.

כְתִיב, (שם קיא) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'. בְּגִין דִּבְרֵישָׁא בָּעֵי לְמִדְחַל מִינָהּ, וּלְבָתַר לְסַלְקָא בְּחָכְמָה. דָּבָר אַחֵר רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', דָּא יִרְאָה עִילָּאָה

דילגנו במאמר- ראשית חכמה יראת ה'- אם יש יראה עולה לחכמה

למה?

כפי שהסברנו מספר פעמים דרגות הפרצופים כפי משפחה הם הנהגות הקב"ה :

סבא - כתר

אבא - חכמה

אימא - בינה, אימא היא גם יראה וגם תשובה, כאשר האימא מרוצה מהבן היא מספרת לאבא שהוא החכמה ואבא מיד משפיע על הבן דברים טובים שאצלו הם חוכמה..

גַּם מִזֵּדִים חֲשׂוֹךְ עַבְדְּךָ, זֵדִים: דָּא נָחָשׁ דְּרָכֵיב עֲלֵיהּ סמאָמַר לֵיהּ. חֲשׂוֹךְ עַבְדְּךָ, כְּגוֹן הַהוּא עַבְדָּא דְּכָל מַפְתְּחָן דְּמָארֵיהּ בִּידֵיהּ, אֲמַר דְּהִיא בַּחֲשׁוֹכָא וְטָלֵימוּתָא, בְּגִין אִינוּן זֵדִים דְּשָׁלְטוֹ בְּעָלְמָא, וְגָרְמוֹ מִיתָה. וְזִמְנִין פְּגִימָא סִיהֲרָא, וְשַׁלִּיט חִוְיָא.

גם מזדים- זדים הם כוחות הטומאה, הם כוחות הנחש והס"מ

חשוך - תחשיך אותם, תחסוך ממני מפגש איתם, זה על יד המפתחות שיש בידי ישראל תורה ומצוות, הם מונעים מכוחות הטומאה לשלוט בנו ובעולם.

כפי מעשה ישראל כך הם מעשי הזדים- ישראל מתעלים בתורה ובמצוות, הזדים נחלשים.. והפוך ח"ו

בְּגִין אִינוּן זֵדִים דְּשָׁלְטוֹ בְּעָלְמָא, וְגָרְמוֹ מִיתָה. וְזִמְנִין פְּגִימָא סִיהֲרָא, וְשַׁלִּיט חִוְיָא.

כאשר הזדים שולטים בעולם גרמו מוות פגמו בשכינה הקדושה והשליטו את כוחות הנחש

הֲוָה בָּעֵי רַחֲמִין עַל דָּא, וְאָמַר אַל יִמְשְׁלוּ בֵי אָז אֵיתָם, דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּאַתְרֵיהּ. לְנָטְרָא הַהוּא עֵקֶב, עַל יְדָא דְיַעֲקֹב, דְּאִקְרֵי רַב, בְּרָא בּוּכְרָא. דְּלֵית לָךְ בְּעָלְמָא דְּאִתְגַּבַּר לְקִבְלֵיהּ דְּהַאי נָחָשׁ, כַּוָּותֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וְאַעֲדֵי יָתֵיהּ מֵאַחְסַנְתֵּיהּ, בְּגִין דְּהוּא מָארֵיהּ דְּבֵיתָא, דְּלָא יִסְאַב בֵּיתֵיהּ.

על כך מבקש דוד המלך רחמים, אל ימשלו בי אז איתם- שלא ישלטו בי כוחות הרשע, לשמור את העקב, שלא ישך אותו הנחש שלא ישך את יעקב הוא העקב הנקרא רב כפי שאמר לו עשיו רב לך אחי ונקרא בכור- "בני בכורי ישראל אין בעולם כולו כפי יעקב שהתגבר על הנחש"..

בבית לבן נגד עשו הותיר את רחל ולאה משביין, בנה את בית ישראל בי"ב שבטי י-ה הקדושים.

כֵיוָן דְּלָא יִשְׁלוֹט, כְּדֵין, אָז אֵיתָם. אָז: אל''ף, נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא. זי''ן, שֶׁבַע דַּרְגִּין דִּכְלִילָן בְּיַעֲקֹב. כֵּיוָן דְּכָל הַאי אִתְחַבַּר, כְּדֵין אֶהְיֶה תָּם

אלף של איתם, אור של עתיקא קדישא, אריך אנפין הכתר שמאיר בי"ג מידות הרחמים..

שבע דרגות שכלולות ביעקב שהוא נקרא תם מ איתם יעקב איש תם יושב אוהלים ואומר:

דְּהָכֵי אִקְּרֵי מִכְתָם, מָךְ וְתָם. מָךְ: בְּגִין דְּלֵית לָהּ נְהוֹרָא מִדִּילָה. תָּם: כַּד סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא, וְנָהֲרָא בִּנְהִירִין עִילָּאִין, כְּדֵין תָּם. וְעַל דָּא מִכְתָּם לְדָוִד.

גם מכתם - מכתם לדוד

מכ - עני ודל

העולם הזה יעקב נקרא דל ועני כי הוא רק מעבר,, אמר הקב"ה:

"חיפשתי מידה טובה לישראל ולא מצאתי לו אלא עניות"..

תם - ממכתם - כאשר ישולמו התיקונים- תעלה השכינה למקומה

יבנה המקדש, יגאל ישראל, אז יהיה תם נשלם.. הסתיים הסיוט הנקרא חיי עץ הדעת טוב ורע- ויפתח עץ החיים במהרה בימינו אמן.