דרשת מורינו ורבינו רבי ניסים פרץ זצוק"ל

פרשת ויקרא

ענין הקורבנות, תורת כהנים חומש ויקרא  

בודאי ובודאי שהקב"ה לא רוצה בחומש הזה שנקריב קורבנות של בהמות פר איל וכבש, לא זה רק רצון השם, השם רוצה שנקריב את הלב, שנקריב את הגוף, שנזבח את היצר, שנקריב את כל עצמינו את הנרנח"י שלנו לכבוד השם יתברך. התבוננות בפסוק ב' מפרשת ויקרא מבארת זאת:

ויקרא פרק א

(א) וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר:

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהֹוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם:

הפסוק הזה כתוב כל כללות ענינו של הספר הזה

יש לשאול למה לא אמר איש כי יקריב מכם, או נפש כי תקריב, למה אמר אדם?

גם כי יקריב מכם, וכי מקריבים קורבנות של אדם?, אחד היה שהקריב את בתו והכתוב פרסם אותו – יפתח הגלעדי ובטעות.

שאלה שלישית: למה הכפיל את הקורבנות – בהמה היא כלל הבהמות למה פירט מן הבקר ומן הצאן?

הדברים האלו חובקים עולם ומובאים בספרים רבים, ואני אשתדל להביאם בתמצית בע"ה.

הקב"ה חשש מאוד שמא עם ישראל לא יבינו את התפקיד הקורבנות  וח"ו יטעו ויחשבו: המלך עכשיו איתנו אנחנו בביתו, לא צריך לשמור ולהזהר כל כך הרבה, מה הבעיה טעיתי, שגגתי, לא שמנו לב,

יש לנו בקר וצאן כבשים עיזים נקריב לשם קורבן. אמר הקב"ה למשה תזהיר אותם! תגיד להם שאני לא חפץ בכזה דבר!

בשבילי יותר טוב שאדם יזהר, ולא יצטרך להביא קורבן של בקר וצאן, אני לא מחפש קורבנות כאלה, אני מחפש שאתה תקריב את עצמך אלי, תעשה את עצמך כקורבן, ותזהר לא לחטוא אפילו בשוגג, אין כזה דבר שאתה בא ואומר לא שמתי לב, לא הבנתי לא ידעתי, טעיתי, מה אתה?

בקר? אתה בהמה?  אתה אדם!, "אדם מועד לעולם", אתה חשוב מאוד,  למה השתמש בשם אדם? ולא בשם איש או נפש , אנשים בדרך וכלל  חושבים  – אדם שבא מהאדמה, בשר ודם, אבל הזוהר הקדוש והאר"י הקדוש אומרים שהשם אדם הוא מלשון אדמה לעליון, נכון שהגוף עפר ואפר בשר ודם, שגם נקרא אדם, אבל הבשר רק בשר אדם הוא לא אדם,

לאדם  יש נרנח"י – נפש מעולם העשיה, רוח מעולם היצירה, נשמה מעולם הבריאה, חיה מעולם האצילות, יחידה מא"ק, - א"ק אבי"ע חלק אלוה מלמעלה, יחידה, יחידו של עולם. אז אתה חושב עצמך בשר ודם עפר ואפר, זה תגיד כשמישהו פוגע בך, מעליב אותך,

אבל כשאתה בא לעבוד את השם יתברך, תראה איזה כוחות ה' נתן בך! נרנח"י  "אדמה לעליון" תראה איזה אדם גדול אתה.  יש בך את כל האבי"ע (עולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשיה), אז אתה אומר טעיתי! איזה בן אדם אתה?

אדם כי יקריב מכם קורבן לה', למה אתה כל הזמן אומר שאתה לא יודע לא שמתי לב!, טעיתי!? כיון שהנפש הבהמית שבך: (האדם מורכב מהנשמה הקדושה שהיא הנרנח"י ומורכב מהגוף שהוא בשר ודם ובאמצע בין הגוף לבין הנשמה הקדושה יש את הנפש הבהמית) ומכוון שהיא קרובה עם היצר הרע לגוף היא שולטת עליו. ואילו הנשמה רחוקה ממנו קשה לה לשלוט,

הקב"ה נתן את היצר הטוב את הרצון הטוב היא מתחברת לנרנח"י  אז היא יכולה להקריב, לכבוש את הנפש הבהמית ולהגיע לגוף ולקדש אותו בתורה ובמצוות "אשר קידשנו במצוותיו.." הקב"ה חפץ בעולם הזה בגוף! לקיים בו את המצוות, אבל היא אפשר להגיע לגוף – הנפש הבהמית שומרת על הגוף, אומרת לגוף, אתה תשב, אל תחשוב, אל תתבונן , תגיד לא ידעתי לא הבנתי, תאכל, תנוח, תישן..

יוצא שהגוף נשמר על ידי הנפש הבהמית. ואילו הנשמה הקדושה באה ואומרת לך מה אתה חושב שבאת בשביל עולם הזה לנוח, קום מה לך נרדם?, קום קרא לאלהיך, בוא אני אזכה אותך לתחיית המתים לחיי נצח,

בא הקב"ה  ואומר מה הקורבן שאני רוצה – שהאדם הנרנח"י, אתה אדם גדול, תקריב את החלב ואת הדם שלך, מאפוא אני אקריב? את הנפש הבהמית תקריב "מכם", את זה אני רוצה יותר חשוב משתגיד לי טעיתי, שגגתי ומביא לי בקר וצאן, אז כאן אמר לקב"ה למשה איזה קורבן הוא מעדיף, את הנפש הבהמית. מן הבהמיות שלנו.

אדם חושב שחשוב להביא קורבנות, כן, קורבנות של שלמים, תודה, עולה אבל לא קורבנות של חטאת ואשם זה בדיעבד. אל תטעה, יש לך נרנח"י יש לך כוח של הקב"ה בנקודה שאתה רוצה לעשות את רצון השם אין מה שימנע ממך, השם רוצה אותך, קורבן הנפש הבהמית, להקריב את עצמינו לעבודת השם, יום יום, לזרוק את העצלות, את המידות הרעות, את הנפש הבהמית, לתפוס את היצר הטוב להקריב את עצמו לשם, כאשר אדם עושה את רצון השם יש גאולה לעצמו המקרבת את הגאולה הכללית לכלל ישראל לכלל העולם, יהי רצון  שהקב"ה ישלח לנו משיח בן יוסף, משיח בן דוד ונזכה לגאולה במהרה בימינו אמן.