הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 






דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:

אומר הזוהר הקדוש – יקחו לי תרומה – תרום ה – להרים את  אות ה" אחרונה משם הויה, שהיא השכינה הקדושה, כל מטרת הבריאה היא הקמת השכינה, להרים את ה", הקב"ה ברא את כל העולמות וכביכול הוריד את שכינתו למטה, ואנחנו צריכים להעלותה למעלה על ידי תרומה - תורה מ, תורה שניתנה למשה רבינו 40 יום ו – 40 לילה, הקב"ה סייע לנו, ירד להר סיני ונתן לנו תורה מפוארה, תורה שקדמה לכל הנבראים, תורה שמכוחה יצאו כל הנאצלים, הנבראים, המיוצרים, העשויים, עליונים ותחתונים – הסתכל בתורה וברא עלמא, ע"י עסק התורה שהיא תכלית הנבראים לעסוק בה, ולהעלות את ניצוצות הקדושה את השכינה הקדושה מעלה בכל המעלות עד שתהיה "אשת חיל עטרת בעלה" יותר ממה שצריך, כאשר אדם עושה רק מה שצריך ולא מתאמץ, זה לא מספיק, אם לאדם לא קשה, אם האדם לא מתאמץ הוא לא מעלה את השכינה, וזה שאמר: ויקחו לי,  תרומה  - עבורי, כדברי הבעש"ט, יקחו לשמי עבור השכינה, יקחו אותי תרומה – ושכנתי בתוכם, אתם רוצים לקחת אותי? – על ידי תרומה!, קשים מזונותיו ופרנסתו של אדם, עד שמגיע השפע לאדם דרך כל ההשתלשלות, ולא מספיק לו, והוא חוסך פרוטת נחושת לפרוטה עד מטבע כסף וכסף לכסף עד זהב, מודאג, בודק חסכונותיו ליום שיצטרך, ופתאום מגיע משה רבינו, ואומר תרומה!!, לבנות משכן לקב"ה, ואז נמדד האדם הזה שקשה לו, הוא חסך, עמל, לא ישן בלילות מדאגה על כספו, עכשיו הוא נמדד בקושי, במוכנות שלו למסור את כל חלומותיו, "בטחונו הכלכלי" כביכול, רק אז נמדדת עבודתו – לא במקום של קל – במקום של קשה, של כמעט בלתי אפשרי!, ויקחו לי – תרומה – אתה רוצה שהקב"ה ישכון בך?, תרום ה, תורה מ, תרומה שקשה לך לתת.

א. זָהָב ב. וָכֶסֶף ג. וּנְחשֶׁת ד. וּתְכֵלֶת ה. וְאַרְגָּמָן ו. וְתוֹלַעַת שָׁנִי ז. וְשֵׁשׁ וְעִזִּים ח. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים ט. וְעֹרֹת י. תְּחָשִׁים י"א.  וַעֲצֵי שִׁטִּים י"ב. שֶׁמֶן לַמָּאֹר י"ג. בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: י"ג מידות – שהם כנגד 13 מידות הרחמים והם השפע שיורד ומשתלשל לאדם שעשה משכן לקב"ה ע"י שמעלה את השכינה, את ניצוצות הקדושה, ע"י שקשה לו והוא מתאמץ שעושה יותר ממה שצריך, הפך להיות משכן לי"ג מידות הרחמים.

כאשר הגיע בעל תשובה לאר"י הקדוש וביקש תיקון לנפשו אמר לו האר"י התיקון הטוב ביותר הוא גריסה של 50 דפי זוהר בכל לילה לפני השינה, 50 קשה? 10, 5 -  כל אחד כפי כוחו ויכולתו – יחד עם הלכות, משנה, תנ"ך, מוסר, כל חלקי התורה.  הקב"ה יתמלא רחמים ויאמר די לגלות די לצרות של ישראל ב.ב.א.כ.י.ר

א.      בקניית תשמיש מצוה – כגון אתרוג, טלית וכו – לשלם מחיר מלא.

ב.      איך לזהות אדם שהקב"ה שמח בו.

ג.       מעלת העוסק בקירוב רחוקים.

ד.       מעלת המחזיר בתשובה.

שבוע טוב ומבורך, שיעור סעודת מלוה מלכה ולעסוק בזוהר הקדוש כפי אבותינו ועוד בפתחו של חודש אדר א ואדר ב פעמיים שמחה והנה הקב"ה מסכסך מצרים במצרים: ואנחנו יכולים לעסוק בתורה: 

ספר שמות פרק כה (א) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:

פרשת השבוע תרומה כל ענייניה הם הכנת המשכן וכלי המשכן ובזוהר בנו התנאים את כל פרשת תרומה על עבודת האדם.

האדם הוא המשכן הוא בונה בתוכו את הכלים, כלי המקדש: המזבח – הלב, המנורה שבעה קני המנורה כנגד שבעת פתחי הפנים וכו"

הזוהר מתחיל ב:- וְאָז מִתְקַדֵּשׁ הָאַפִּרְיוֹן בִּקְדֻשּׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת וּמִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו, עַד שֶׁעוֹלֶה בַּעֲלִיָּה שֶׁל עֲטָרָה שֶׁל מְנוּחָה, וְנִקְרָא שֵׁם עֶלְיוֹן, שֵׁם קָדוֹשׁ, שֶׁהוּא שַׁבָּת: בסוף לאחר שבנית משכן לקב"ה והוא שוכן בתוכך אז אתה "שבת" אתה מעוטר בכל העיטורים בכל הכתרים, "שבת"  ללא יום ראשון, שני וכו. שבת נצחית ללא חול, שבת שבה יהיה לכל אחד מה שבישל בששת ימי המעשה בעולם הזה לאורך כל הגלגולים.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן, זוֹכֶה בַכֹּל, זוֹכֶה לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה בַּצֵּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד) בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי: לשבת ולהנות מ"זיו השכינה" מלכות - גן עדן תחתון, ויש בצל הקב"ה כפי שביקש דוד המלך ע"ה שבתי בבית השם  ולבקר בהיכלו לחיות בגן עדן עליון. כפי דבקותו של האדם כך מקומו בעולם העליון דבק בכל נפשו בתורה במצוותיה על כל חלקיה יזכה לגן עדן עליון.

מתחיל לבאר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בָּרֹאשׁ וְאָמַר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. וְיִקְחוּ לִי, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְוָה וּלְהִשְׁתַּדֵּל בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לשם ייחוד קוב"ה, כל מצוה יש לכוון שהיא מצות הקב"ה. "יש לי כסף, אני רוצה ליתן צדקה", עדיין לא קיימתי את המצוה "יש לי כסף שהקב"ה נתן לי והקב"ה ציוה אותי ליתן צדקה" עכשיו אני מקיים את הכוונה. לא בגלל טוב ליבי, לא בגלל שאני מרחם, כיון שנצטוויתי, יש לי ציווי ללא קשר להרגשתי, אמר להשתדל במצוה לשם הקב"ה ועוד , צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדֵּל בּוֹ בְּרֵיקָנוּת וּבְחִנָּם, אֶלָּא צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ כָּרָאוּי כְּפִי כֹחוֹ.

מפרשה זו נבאר דברי האר"י הקדוש שאמר: בקניית תשמישי מצוה כגון אתרוג כל אשר יבקש המוכר ממך עבור תשמיש קדושה תתן אל תתווכח אל תבקש הנחה, ומסביר שאסור לקחת מצוה בחינם או בהנחה אָסוּר לָקַחַת אוֹתָהּ לְחִנָּם וּבְרֵיקָנוּת, כִּי אֵינֶנּוּ זוֹכֶה כָּךְ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה כְּלָל לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֶלָּא רַק בְּשָׂכָר שָׁלֵם. 

בְּסֵפֶר הַכְּשָׁפִים שֶׁלִּמֵּד אַשְׁמְדַאי לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ רוּחַ טֻמְאָה וְלִכְפּוֹת רוּחַ אַחֶרֶת, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ, צָרִיךְ לִקְנוֹת אוֹתוֹ בְּשָׂכָר מֻשְׁלָם בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ מִמֶּנּוּ, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל מה הסיבה? כל חומר הנמצא בעולם הזה הוא קליפה עוטפת ניצוץ קדוש כל תשמיש מצוה כל אוכל, שתיה לקליפה יש "זמן יניקה" זמן חיות, כאשר אתה רוצה לקחת ממנה את חיותה צריך לפדות את הנפש את הניצוץ במחיר של זמן יניקה שיש לה, וכאשר אתה משלם את מלוא המחיר הקליפה משחררת את הניצוץ ולא מתלווה לניצוץ ולאדם, כפי אברהם אבינו קנה במחיר מלא את מערת עפרון, כפי דוד המלך אף על פי שמלך היבוסי היה מוכן ליתן לו את הר הבית חינם לא הסכים דוד שילם מחיר מלא על כן, בכל דבר של מצוה לשלם מחיר מלא כי אחרת הקליפה, הנקראת עוןן פשע חטאה, יש בה קודים של הנהגות מצד הרע אם היא נשארת עם הניצוץ היא עלולה להשפיע על האדם עבירות, מחשבות זרות וכו" זו הלכה של האר"י הקדוש ועפ"י הפשט זו חסידות וחומרא אבל כדאית.

ממשיך הזוהר ומביא את ההמלצות שקיבל שלמה המלך ממלך השדים (הסיפור מופיע במסכת גיטין דף ס"ח/א/ב) בְּסֵפֶר הַכְּשָׁפִים שֶׁלִּמֵּד אַשְׁמְדַאי לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ רוּחַ טֻמְאָה וְלִכְפּוֹת רוּחַ אַחֶרֶת, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ, צָרִיךְ לִקְנוֹת אוֹתוֹ בְּשָׂכָר מֻשְׁלָם בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ מִמֶּנּוּ, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל, מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה מִזְדַּמֶּנֶת תָּמִיד בְּחִנָּם וּבְרֵיקָנוּת, וְנִמְכֶּרֶת בְּלִי שָׂכָר וְאוֹנֶסֶת בְּנֵי אָדָם לִשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם, וּמְפַתָּה אוֹתָם לָדוּר עִמָּם. בְּכַמָּה פִתּוּיִים, בְּכַמָּה דְרָכִים, מַסְטָה אוֹתָם לָשִׂים דִּיּוּרָהּ עִמָּם זהו שאמרנו שהקליפה הרוח הרעה לא נפדתה ולכן נשארה עם האוכל או תשמיש המצוה ואם שילם מלא חלק הקליפה נשאר קליפה במחיר גשמי. לא כך רוח הקודש וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵינָהּ כָּךְ, אֶלָּא בְּשָׂכָר שָׁלֵם, וּבְהִשְׁתַּדְּלוּת רַבָּה וּגְדוֹלָה, וּבְטִהוּר עַצְמוֹ וּבְטִהוּר מִשְׁכָּנוֹ, וּבִרְצוֹן לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ. כאן מסירות נפש מוחלטת לא בחלקי זמן לא מועדון חברים כפי שיש חלק הרואים בבתי כנסת מועדון חברים באים כדי לפגוש לראות ולהראות.

מסירות נפש מלאה, קב"ה בעי ליבא: הקב"ה רוצה לב שלם רצון שלם וּבִרְצוֹן לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ. וְהַלְוַאי שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ אוֹתוֹ שֶׁיָּשִׂים מְדוֹרוֹ עִמּוֹ, וְעִם כָּל זֶה שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, שֶׁלֹּא יִסְטֶה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְאִם לֹא - מִיָּד מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ וּמִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְלֹא יוּכַל לְהַרְוִיחַ אוֹתוֹ כְּבַתְּחִלָּה.  

רוח הקודש השכינה שורה על לב שלם, מחשבה אחת, דביקות מוחלטת. אין הפכים, אין עולם הזה, אין עולם הבא, יש כאן ועכשיו, אני דבוק בקב"ה במצוותיו בתורה שהיא תרומה = תורה - מ  ימים של משה רבינו תענית ללא אוכל ושתיה כך דרכה של תורה וְעַל זֶה כָּתוּב וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ, מֵאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ. וְכָל מִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ נִקְרָא אִישׁ.

תינוק - שיונק מאימו

ילד - קשור עדיין ללידה

נער - שמתנער מאחריות

בחור - מבין שיש בחירה

גבר - מתגבר על יצרו

איש - משה איש האלהים הוא התגבר אז נקרא איש אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, מַה זֶּה אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ? אֶלָּא שֶׁיִּתְרַצֶּה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אחרי שאמר כל אלו חוזר ואומר: אשר "ידבנו ליבו" לא בכח! לא כדי למצוא חן! אלא רצון אמיתי פנימי ליתן לקב"ה את הטוב ביותר הבל נתן את הטוב ביותר קין נתן את הזבל של האדמה ואמר הקב"ה ברא גם את זה, אז אני מקריב לקב"ה גם את הרע שיש בעולם, כך קמצנים במצוות אני עכשיו נותן לקב"ה 3 דקות תפילה אין לי זמן אבל אני מוותר...

אי אי אי את הלב את הרצון הקב"ה יודע מחשבות אדם! יודע מה מניע אותך! למה קנית "פתיחת ההיכל" ב - 5,000 ₪, וכשבאת הביתה והילד ביקש נעלים, צעקת עליו. הקב"ה יודע מתי אתה נותן מליבך, "אשר ידבנו ליבו" ומתי למניעים פסולים.

מַה זֶּה אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ? אֶלָּא שֶׁיִּתְרַצֶּה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז) לְךָ אָמַר לִבִּי. צוּר לְבָבִי. וְטוֹב לֵב. וַיִּיטַב לִבּוֹ אֶת כֻּלָּם אָמַר בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אַף כָּאן - אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, מִמֶּנּוּ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, שֶׁהֲרֵי שָׁם נִמְצָא וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר.  

התרומה נמצאת בלב, מתי ידועים שהקב"ה מרוצה מהתפילה, מהצדקה, מהתורה של האדם. הרי אמרנו, בלב הוא שוכן -  אומר הזוהר, אתה יכול לזהות את האדם שהשכינה שורה בליבו שהקב"ה מרוצה ממנו איך? וּמִנַּיִן יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְרַצֶּה בּוֹ וְשָׂם בּוֹ אֶת מְדוֹרוֹ? כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁרְצוֹן אוֹתוֹ הָאִישׁ (בְּשִׂמְחָה וּבִרְצוֹן הַלֵּב) לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ וּרְצוֹנוֹ כשאתה רואה אדם שכל מעשיו מחשבותיו רצונותיו דבקות בשמחה, לא בכעס, לא בעצב, דבקות בשמחה ואהבה כל רצונו בקב"ה!! זה שכר הצדיק בעולם הזה, הוא ממתק את הדינים הדינים תוקפים אותו כי הוא מלא קדושה והם רוצים לינוק אזי הוא מותקף מושפל אבל הוא על ידי כך מזמן את הניצוצות אליו ומנקה אותם והוא סובל את הקליפות את ההתקפות, אשריו וטוב חלקו.

אומר לך הזוהר דע לך שכאשר תראה אדם כזה מה תעשה?: וַדַּאי אָז שָׁם יוֹדְעִים שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בּוֹ, וְאָז צְרִיכִים לִקְנוֹת אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּכֶסֶף שָׁלֵם, (וּלְהִשְׁתַּדֵּל אַחֲרָיו) לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ. וְעַל זֶה הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִים, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר - בְּשָׂכָר שָׁלֵם יֵשׁ לִקְנוֹת אוֹתוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּשְּׁכִינָה. עַד כָּאן צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחַר הַצַּדִּיק וְלִקְנוֹת אוֹתוֹ.  

תקנה אותו כמו שאמרנו קודם לקנות תשמיש מצוה בכסף מלא גם את הצדיק תקנה אל תבקש הנחה אבל יש מדרגה גבוהה יותר מדרגה של ייסורים קשים יותר של עבודת השם קשה יותר אַף כָּךְ אוֹתוֹ הַצַּדִּיק צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחַר הָרָשָׁע וְלִקְנוֹתוֹ בְּשָׂכָר שָׁלֵם:

אמרנו: מצוה לקנות בכסף מלא, לדעת לזהות צדיק ע"י דבקותו בשמחה בקב"ה אם רבך לא בעינייך כמלאך השם אל תקבל ממנו תורה, והדבר השלישי דבק בו, שמש אותו, עזור לו להמשיך את עבודתו כעת הרביעי:  יש דרגה גבוהה והיא אַף כָּךְ אוֹתוֹ הַצַּדִּיק צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחַר הָרָשָׁע וְלִקְנוֹתוֹ בְּשָׂכָר שָׁלֵם, כְּדֵי שֶׁיַּעֲבִיר מִמֶּנּוּ אוֹתָהּ זֻהֲמָה וְיִכְפֶּה אֶת הַצַּד הָאַחֵר וְיַעֲשֶׂה לְנַפְשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּחָשֵׁב עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא בָּרָא אוֹתוֹ. הרשעים שבישראל מלאים מצוות, אין יהודי שהוא רשע מוחלט, יש לו ברית מילה, הוא בארץ ישראל וכל הדר בארץ ישראל הוא בן העולם הבא ועוד מצוות שהוא מקיים.. אומר הזוהר תרדוף, חפש כל יהודי!!

במחיר מלא תקנה ממנו את הזוהמה שלו!!

קח ממנו את הזוהמה ע"י דיבור לנקודות הטובות של האדם, אפילו נקודה קטנה, מצא אותה, הגדל אותה, חזק אותה, אהוב אותו! הקליפות שלו יתקפו אותך, קנה אותם, אחר כך לך הטבע אותם במקוה קר! בתורה! בייסורים! בתפילה! בבכי!

הצל את אחיך, הצילי את אחותך, יותר חשוב מצדקה או מקניית תשמיש מצוה או מדבקות בצדיק, וזה את הנפש אשר עשו בחרן, ע"י שאתה משחרר את הנפש השבויה, היא שלך לעד. הוא כאילו הבן שלך כְּדֵי שֶׁיֵּחָשֵׁב עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא בָּרָא אוֹתוֹ. וְזֶהוּ הַשֶּׁבַח שֶׁיִּתְעַלֶּה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכָּל שֶׁבַח אַחֵר, וַעֲלִיָּה זוֹ יוֹתֵר מֵהַכֹּל אין שבח גדול לקב"ה מאשר אדם, בנו, שכפר בו כל חייו פתאום בזכותך, מהלל ומשבח את הבורא והבורא יתברך מתעלה מעל חיות הקודש וכל המקטרגים מנמיכים עצמם ונשרפים ונעלמים וזהו הבו גודל לאלהינו כִּי הוּא גָּרַם לִכְפּוֹת אֶת הַצַּד הָאַחֵר וּלְהַעֲלוֹת כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל זֶה כָּתוּב בְּאַהֲרֹן, (מלאכי ב) וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן. וְכָתוּב (שם) בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ. 

הוא כפף את הסטרא אחרא בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁאוֹחֵז בְּיַד הָרָשָׁע (וְשָׁב אֵלָיו) וּמִשְׁתַּדֵּל בּוֹ לַעֲזֹב דֶּרֶךְ רָעָה, הוּא עוֹלֶה בְּשָׁלֹשׁ עֲלִיּוֹת מַה שֶּׁלֹּא עוֹלֶה כָּךְ שׁוּם אִישׁ אַחֵר גּוֹרֵם לִכְפּוֹת אֶת הַצַּד הָאַחֵר גּוֹרֵם שֶׁמִּתְעַלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ; וְגוֹרֵם לְהַעֲמִיד כָּל הָעוֹלָם בְּקִיּוּמוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְעַל הָאִישׁ הַזֶּה כָּתוּב, בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. וְזוֹכֶה לִרְאוֹת בָּנִים לְבָנָיו, וְזוֹכֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְזוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא. כָּל בַּעֲלֵי הַדִּינִים לֹא יְכוֹלִים לָדוּן אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא נִכְנָס בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁעָרִים, וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ. וְעַל זֶה כָּתוּב, (תהלים קיב) גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ. הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד. זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים וְגוֹ".  

כמה מעלות יש לאדם זה שהחזיר בן אחד לקב"ה וזה שאמרו במסכת אבות כל העסוק בזיכוי הרבים "אין חטא בא על ידו" החטא לא מתקרב אליו! החטא בורח ממנו! העצבות החרדות הבעיות נסו, אין כלום יש רק שמחה ו יש רק דבקות בתכלית, בידיעת השם ,באהבה לכל בניו.

כאשר אדם נגיע למדריגה הזו של אהבת ישראל ללא פניות, ללא הבדל בין בנו, ובין בנו של אחר.

כפי רבי זושא זיע"א שהחליט לצאת לגלות כדי לזכות באהבת ישראל אחרי שלוש שנים חזר לכפרו ושמע את מרכבת החולים (כמו אמבולנס של היום) מיד עברה בו מחשבה אלי ח"ו זו אחת הבנות שלי ומיד עצר הסתובב ואמר "רבי זושא! זו לא אהבת ישראל, אם זו בתו או בנו של יהודי אחר?  ואתה חוזר על לגלות"

אהבת ישראל היא מצוות עשה  - הריני מקבל על עצמי מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" והריני אוהב כל אחד מישראל כנפשי ומאודי.. לא את המעשים.. לא את הרוע שנדבק!!!

את ישראל הקדוש, הטהור, היהלום המכוסה בבוץ הגלות. אותו אני אוהב, וכאשר זה יתפשט בכל איברייך, זה יורגש גם אצל הרחוקים.

אהבה היא מצד החסד, למידת החסד יש התפשטות ללא הפסקה, רק דין עוצר את החסד, לאהבה אין גבולות, מגבלות, התניות, אהבת חינם שאין תמורתה מאומה, רק שלימות דביקות בשלם שהוא מלך האהבה.

וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא וְקוֹרֵא וְאוֹמֵר: עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, הָעִידוּ עֵדוּת, מִיהוּ שֶׁעוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת וּמְזַכֶּה אֶת הָרְשָׁעִים? אוֹתוֹ שֶׁעֲטֶרֶת (שֶׁנִּרְאֶה לְעַטֵּר אוֹתוֹ בַּעֲטֶרֶת) מַלְכוּת עַל רֹאשׁוֹ, אוֹתוֹ שֶׁרָאוּי לְהִכָּנֵס עַתָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה שׁוֹאֲלִים עָלָיו.  

ולאחר שקדש שם שמים ונתן עוז לקב"ה והעלה את השכינה למקומה וכפה את כל הדינים בעולם אפילו גזירות שהיו מתבטלות בזכות החזרת נפש אחת לקב"ה.

מיד המלך והמלכה שמחים ושואלים איה? איפה אותו צדיק שעשה כל השמחה הזו בכל העולמות אָז מִזְדַּמְּנִים שְׁנֵי עֵדִים מֵאוֹתָם עֵינֵי ה" שֶׁמְּשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, וְעוֹמְדִים אַחַר הַפַּרְגּוֹד וּמְעִידִים עֵדוּת זוֹ, וְאוֹמְרִים: הֲרֵינוּ מְעִידִים עַל פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהֲרֵי אָבִיו יִזָּכֵר בִּגְלָלוֹ לְטוֹב. זֶהוּ עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת לְמַטָּה, נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ מֵהַצַּד הָאַחֵר. אָז מִתְיַקֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחֶדְוָה שְׁלֵמָה.   בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מִזְדַּמֵּן מְמֻנֶּה אֶחָד, שֶׁהוּא גִּזְבָּר עַל דְּיוֹקְנְאוֹת הַצַּדִּיקִים, בְּסוֹד שֶׁל שִׁמּוּשׁ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּקְרָא בְּסוֹד יְהוֹדִי"עָם, בְּכֶתֶר שֶׁל שִׁמּוּשׁ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְרוֹמֵז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ מְמֻנֶּה, וּמֵבִיא אֶת דְּיוֹקַן אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁעוֹשֶׂה נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים וּמַעֲמִיד אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.  

דיוקן של האיש הוא הדיוקן הרוחני השורש שלו ומשם מתברך כל הנרנחי  = נפש רוח נשמה חיה יחידה, של אותו אדם ואומר:  וַאֲנִי מֵעִיד עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה מוֹסְרִים לוֹ אוֹתוֹ הַדְּיוֹקָן, שֶׁהֲרֵי אֵין לְךָ כָּל צַדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא חָקוּק דְּיוֹקְנוֹ לְמַעְלָה תַּחַת יַד אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה, וּמוֹסְרִים בְּיָדוֹ שִׁבְעִים מַפְתְּחוֹת שֶׁל כָּל גִּנְזֵי רִבּוֹנוֹ בָּהֶם. אָז הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אֶת אוֹתוֹ הַדְּיוֹקָן בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם כְּשֶׁעָשָׂה אֶת נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים וזה מקבל מפתחות ואז "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" מפתחות שמקבל הצדיק הם כנגד שבעים ספירות מידות הנהגה של בני חיי ומזוני הוא מברך והברכות מתקיימות.

הזוהר מסיים אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲבֵרִים, אַשְׁרֵיכֶם לָעוֹלָם הַבָּא, וְכֵיוָן שֶׁהִתְחַלְנוּ בִדְבָרִים שֶׁל כֶּתֶר הַמַּלְכוּת הָעֶלְיוֹנָה, אוֹמֵר אֲנִי בִּשְׁבִילְכֶם (בְּתוֹכֲכֶם), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתֵּן לָכֶם שָׂכָר בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם. וְאוֹתוֹ הֶבֶל פִּיכֶם יִתְעַלֶּה לְמַעְלָה כְּאִלּוּ אַתֶּם הַמְעוֹרְרִים אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ.  

אומר רבי שמעון הכתר של המלכות העליונה שם התחלנו את מסע השיעור הזה: דיברנו על שיחרור ניצוץ בקיום מצוה, תשמיש מצוה אוכל שתיה שקונים כדי לשחרר את הניצוץ שהוא מהמלכות הוא מהשכינה יש לשלם בכסף מלא, כל הנחה תשאיר קליפה שתשפיע על הקונה, בין במחשבה זרה עד עשיית חטא.

לאחר מכן דיברנו על זיהוי צדיק ואחר כך על החזרת יהודי בתשובה על אהבת ישראל והכל הוא קיום מצוות התורה לימוד התורה להיות כלי לקב"ה הקב"ה רוצה את הלב לשכון בתוככם הוא רוצה ליתן לכם את אהבתו זו הגאולה לעומת גולה.

גולה היא מלכויות העמים וגאולה היא תוספת א אלופו של עולם מולך כאן בישראל רק הוא, רואים מה קורה בגלות "סכסך מצרים במצרים" העמים נשטפים בהרס וחורבן, חשבונות שמים בידי שמים כל שאנו מבקשים הוא להיות בנים, עבדים, למי שהבטחנו כולנו במעמד הר סיני נעשה ונשמע ....תהיו ברוכים שתבוא הגאולה משיח שיבוא ...

 

דרשה מיום ג" פרשת תרומה התשע"ה פייס בוק קבוצת זוהר יומי.

עד מתי נעסוק בהבלי עולם זה?

עסק התורה הוא המחייה, הוא המחדש , הוא המשמח, תורה לשמה, לשם ה", המסכנה עדיין בשבי, אתם שומעים אותה?

מייללת בלילה, זועקת, צועקת: בניי! היא אומרת, בניי שובו אלי ויחד נשובה לארמון המלך, אתם זוכרים את ארמון המלך?

שמא הגלות הארוכה השכיחה? 

זה שאומר בתיקוני הזוהר הקדוש

ח""ט מֹץ וְתֶבֶן. דִּבְגִינֵהּ אָמַר דָּוִד (תהלים נא) הֵן בְּעָוֹן חוֹלַלְתִּי וְגו"

הן בעוון חוללתי, בני ציון, ובחטא ייחמתני אימי.

בחול,  בעפר הנחש, חוללנו  בתוך החטאים במוץ ובתבן.

בני ציון  הם החיטה,

וּבְזִמְנָא דְּאָת ה" דְּאִיהִי חֲמִשָּׁה מִינֵי נַהֲמָא, אִיהִי בְּכִסּוּיָא דָּרַת בֵּין רַשִּׁיעַיָּא בְּגָלוּתָא

חמישה מיני דגן הם ישראל הקדושים עם אימם השכינה מכוסים במוץ ותבן של הרשעה, עור הנחש המכסה את אור של הקב"ה, עולם מלשון נעלם, הקב"ה נעלם כי חשיכת העמים כיסתה את אורו

אִיהִי בְּכִסּוּיָא דָּרַת בֵּין רַשִּׁיעַיָּא בְּגָלוּתָא, דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ (תהלים א) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ, היא, שכינה, אנחנו בניה בכיסוי גרים בין הרשעים, בגלות שעליהם נאמר באחרית הימים  כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח.

רוח של הקב"ה כפי שברא את כל העולם באות הא עשה רוח והוציא "הא" ונברא העולם כך יוציא רוח טהרה, רוח קדושה ויעיף את המוץ, את הכיסויים מעל ענינו מעפעפינו, פוקח עיוורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, מעורר ישנים.

הקיצו ורננו שוכני עפר, אלו אנחנו  שוכני עפר, גופנו מעפר והנשמה מכוסה בעפר כמו חיטה המכוסה במוץ ובתבן, אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ (א"). י" דְּאִיהִי מַעֲשֶׂה דִּילֵהּ לֹא אִתְחַבְּרַת עִמֵּהּ:

רוח היא אות י, קודם ברא באות ה, עכשיו תתגלה אות י" - החכמה, אבא, הנהגת העולם הבא  עולם השכר, אבא יתגלה בבית  מביא מתנות לאוהביו, למי שעמל כאשר הוא לא היה למי שעשה רצונו: ואהבת את השם אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך בכל הדברים הקשים, בכל הנפילות והמהמורות, המשכת לאהוב, תרומה נתת, עשית משכן, עכשיו הוא בא ושכרו בידו:

וּבְגִין דָּא מֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. וּבְגִין דָּא נָשְׁקוּ בַּר

כי רק את החיטה הוא מבקש את הפרי, ישראל ללא המוץ והתבן, לכן לא מעשרים את המוץ ואת התבן, זה קין עשה הביא מנחת מוץ ותבן לקב"ה  לכן, ולקין ולמנחתו לא שעה, לא קיבל מנחתו..

כך הם הרשעים נותנים לך את הזבל שלהם ומצפים שתגיד תודה, עומד עני בפתח והוא באמצע סעודה  הרשע אוכל סטייק עסיסי והעני מבקש והרשע מסלק אותו,  ולבסוף כאשר סיים לאכול ונותר עוד אוכל, שאריות בצלחת, הוא מיד רץ לחפש את העני ליתן לו את השאריות זה רשע! היה צריך ליתן את האוכל שלו לא לחכות! כי זה שחיכה, התמהמה גרם למותו של עני וגרם לצדיק לסבול מי הוא?

יוסי איש גמזו, גמזו  נקרא כך על שם שכל אשר עבר עליו אמר "גם זו לטובה" היה עם חמור עמוס כל טוב אוכל, שתיה היה בדרך לחמיו,, ראה אותו עני אמר לו  אני רעב שלושה ימים לא אכלתי , האכליני רבי! אמר לו איש גמזו, רגע!! אני פורק את החמור מיד אתן לך, שתי דקות עברו והעני נפח נשמתו ומת..

יוסי איש גמזו החל לצעוק ולזעוק על שלא מיד האכיל את העני, ואמר הידיים שלא הגישו אוכל לעני יחתכו, מיד נשרו ידיו מעליו, הרגליים שלא מיהרו יכרתו נשרו רגליו, העיניים שלא חמלו יעצמו לעד, נעצמו עיניו ונהיה עיוור, שארית חייו הייתה בתוך מיטה, הוא היה צדיק, למרות זאת הוא לא מיהר, הוא לא נתן תרומה, תרומה פירושה בכל לבבך בכל נפשך בכל מאודך במקום שקשה  שם התרומה..

וּבְגִין דָּא מֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. 

לכן מוץ ותבן  פטורים מהמעשר , הקב"ה לא רוצה את הזבל ,את השאריות, עבור עני  פרוסת לחם בת יום זה אוכל. אם הוא יתן את הפרוסה זוהי תרומה. עבור עשיר פרוסת לחם בת יום היא שאריות זו לא תרומה כפי מעמדו, כפי כוחו.

וּבְגִין דָּא נָשְׁקוּ בַּר. נָשְׁקוּ בַּר. דְּשִׂפְוָן עִלָּאִין דְּרָעֲיָא מְהֵימָנָא דְּאִנּוּן שַׁקְיוּ דִּילְהוֹן בִּתְרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאִנּוּן לִמּוּדֵי ה". וְצַדִּיק אִיהוּ לְשׁוֹן לִמּוּדִים,

הזוהר מבאר עתה איך צריכה להיות עבודת הקודש של האדם

להעלות את השכינה..

נשקו בר!

בר  בררו, בירור טוב מרע , חיטה ממוץ ותבן, החיטה היא השכינה

חטה = 22  אותיות, אומר השפתיים העליונות של משה רבינו הם המשקות את החטה,  משה רבינו הוא סוד התורה שבכתב, השכינה היא תורה שבעל פה "מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה" על ידי הגיית תורה שבכתב מתגלה ומתגדלת תורה שבעל פה ואומר :

בִּתְרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאִנּוּן לִמּוּדֵי ה". וְצַדִּיק אִיהוּ לְשׁוֹן לִמּוּדִים,

בשתי עמודי אמת הם נצח והוד, שפתיים הם נצח והוד של הפנים.

לשון  היא יסוד של הפנים והיא לשון לימודים,,

הם מוצאות הפה

אותיות של השפתיים ב ו מ ף, אותיות של השיניים ז ס ש ר ץ

אותיות של החיך ג י כ ק, אותיות של הלשון ד ט ל נ ת, 

אותיות של הגרון  א ח ע ה, חמש מוצאות הפה אותיות  22

הם כולם יוצאים מהמלכות הנקראת דיבור, החיבור שלהם והיציאה שלהם ע"י הרוח הנקראת קול,

קול  זכר, דיבור נקבה  מלכות, אין דיבור ללא קול יש קול ללא דיבור..

קול  תורה שבכתב, הדיבור התורה שבעל פה יוצא ממנה ולכן, כל התורה שבעל פה חייב שיהיה לה סמך, רמז, דרש, סודי חילופי אותיות וכו" מהתורה שבכתב.

וְעוֹד נָשְׁקוּ בַּר בְּשִׂפְוָן עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְּהָכֵי סְלִיקַת שְׁכִינָה כְּחֻשְׁבַּן שָׂפָ""ה

ועוד

שפה  385

שכינה  375

עשר ספירותיה=385

וזה אדני שפתי תפתח כי שם אדני הוא שמה של המלכות שהיא סוף הספירות לכן היא דין כפי אותיות סופיות מנצפך שהם דין.

דין מלשון די! עד כאן תבוא, עוצר את המילה! היא עוצרת את הספירות, יש שכינה תחתונה זו המלכות נקראית שפתיים, והשכינה העליונה נקראת בינה ושתיהן הן אותיות= ה ראשונה  בינה, ה  אחרונה  מלכות, המלכות  5 מוצאות הפה, חמש = ה, הבינה  אותיות סופיות  מנצפך  5  ה.

חוּט דְּאַסְחַר עָלֵהּ, אִיהוּ הַהוּא כְּרִיכוּ, חוּט דְּזַרְקָא דְּאַסְחַר שָׂפָה אִיהוּ חוּט שֶׁל חֶסֶד. וְאִיהוּ חוּט דְּדַהֲבָא

חוט שסובב אותה כרוך מסביבה, חוט של אחד מטעמי המקרא זרקא שהוא זהב והוא חסד, חסד יסובבנו כפי אישון העין ומשווה את השכינה לאישון בת עין.

תְּלָת חוּטִין אִנּוּן לְעֵלָּא דְּסָחֲרִין לְבַת עֵינָא, דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר (שיר ז) עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים. ,

שלושה חוטים  עיגולים, סובבים את האישון , זו דוגמא, ל"מבשרי אחזה אלוה", כך השכינה הקדושה, סובבים אותה שלושה חוטים,= הם שלושת האבות,

אברהם מצד החסד,

יצחק מצד הגבורה,

יעקב מצד התפארת,

ולכן נקראת , בת רבים, מי הם הרבים?,

שלושת האבות, בכל, מכל, כל,

בכל  כנגד אברהם,

מכל  כנגד יצחק,

כל  כנגד יעקב,

בַּת עַיִן אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן תְּלָת גְּוָנִין אִנּוּן דְּעֵינָא.,

כפי עין שיש שלושה גוונים, כך היא השכינה, המלכות, המסובבת על יד שלושת האבות, הם השורש,

וכל בניהם , סובבים את השכינה, מאז ועד הגאולה, כי היא שחורה, כך האישון הפנימי שחור, היא הלילה, לכן בקריאת שמע, שעל המיטה, אנחנו אומרים, "שמרני כאישון בת עין, בצל כנפייך תסתירני",

זה שאמר האר"י הקדוש, בלילה , כל הרוחניות של האדם מסתלקת, הנפש מתכנסת לתוך הלב, וכוחות החיצוניים, יונקים, רק כך אפשר לישון, אם המוחין ישארו, אי אפשר להירדם, כי השינה, היא חלק מ 60 של המוות,.. ואז אנחו מבקשים, שאת הניצוץ, את המלכות של מחר, הקב"ה ישמור עלינו שברגע שנתעורר נמצא אותה, את המלכות והיא העבודה שלנו למחר.

עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי,  מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה את חללי בית עמי זה היהודי, המבכה את צער השכינה..

עינָא דְּמַיָּא דְּלֵית לָהּ הֶפְסֵק עֵין הַמַּיִם., עין הדומעת ללא הפסקה היא כבר לא רואה לכן קבעו חכמים

שכאשר מתפללים תפילת ערבית, תהיה דומה לשכינה, שזו תפילת השכינה - רחל - ערבית, תעצום את עיניך, תרגיש עיוורון, תשתתף בצערה, היא עיוורת בגלל דמעותיה, שלא פסקו, "מנעי קולך מבכי, ועיניך מדמעה," והיא שואלת:, המאס מאסת את יהודה,? מדוע הכיתנו ואין מרפא, ? ומאנה להינחם ,הנחמה שלה רק אצל בניה ובנותיה רק ע"י היות איתה לחבק אותה, לבכות איתה , להצטער איתה, וכל המצטער איתה יראה בבניינה.

וּמִתַּמָּן נָשְׁקוּ בַּר לְאַנְהָרָא עָלְמִין בְּרָזִין סְתִימִין דְּאוֹרַיְתָא

ומשם אומר רשב"י, מהמקום של דמעות השכינה לשמח אותה רק אפשר באור שיאיר את כל העולמות החשוכים ברזין דאורייתא, בסודות התורה זו נחמתא כי רק מי שועסק בסודות התורה יודע את השכינה ואת צערה, הוא שומע את קולה של המיילת ושואלת "איה מנחם איה מרחם"..

בְּהַהוּא זִמְנָא קָם הַהוּא סָבָא וְנָטַל קִירְטָא בִּידוֹי. פָּתַח וְאָמַר, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא עַד כְּעַן הֲוָה קִירְטָא בִּידָךְ. מִכָּאן וְאֵילָךְ הָא אִסְתַּלְּקַת בְּעִלָּאִין.,

באותו זמן שרשב"י דרש הגיע נשמה מגן עדן העליון הנקראת "סבא", לקח את המקלעת ביידו ואמר המאור הקדוש רשב"י:" עד עכשיו במקלעת היתה בידך ומכאן והלאה העלית את השכינה לעליונים ".

נָטוּר גַּרְמָךְ מֵאַבְנִין דִּילָהּ. דְּהָא בְּפוּמָא דְּצַדִּיקִים אִיהִי מִסְתַּלְּקָא בִּצְלוֹתִין דִּילְהוֹן לְגַבֵּי בַּעְלָהּ וּבְעוֹבָדִין דִּילְהוֹן דְּהַאי אַבְנָא כַּד נַחְתַּת לְתַתָּאה אִיהִי אֶבֶן בֹּחַן,,

שמור עצמך מהאבנים שהרי השכינה ע"י הפה של הצדיקים היא מתעלה בתפילות שלהם להתחבר עם בעלה במעשים שלהם , וכאשר היא יורדת היא נקראת אבן בוחן .

אתה באמת עבד השכינה?,

אתה באמת בוכה עבורה?,

אתה באמת מתפלל לגאולה,

היא בוחנת אותך,

ע"י נסיונות,

ע"י כיסויים,

ייסורים,

כמה אתה,

"תרומה",

תרומה שאתה נותן בקולך,

בליבך,

במחשבותייך, למרות הנסיונות ,למרות הייסורים,

ויקחו לי תרומה קח איתי תרומה אומרת השכינה אשכון בתוכך תיהיה לי קן , גם ציפור השכינה , מצאה בית לב שלך.. ודרור,  יש לה חופש , קן לה, זהו לבבך, הקן ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם ..בתוכך..

דְּעָלֵהּ אִתְּמַר (תהלים יא) ה" צַדִּיק יִבְחַן וּבָהּ נִתְנַסּוּ אֲבָהָן, זוהי אבן בוחן שבה נתנסו האבות או אבן מאסו הבונים הם אלו שמואסים בשכינה , לא רוצים להיות עבד השם , הם רוצים להיות עבד אובמבה, פרעה ..

אבל השכינה תהיה לראש פינה עם או בלי עבדים ע"י מסירות נפש של דוגמת האבות , הם השאירו זרע קודש, הם הורישו את עצמם לבני בניהם , בכל דור הם נמצאים .

וּבְגִין דָּא אִתְּמַר (תהלים קיח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים דְּאִנּוּן אֲבָהָן. וְכַד נַחְתַּת לְתַתָּא נַחְתַּת כְּגַוְנָא דָּא הוה"י וְכַד אִסְתַּלְּקַת, אִתְּמַר בָּהּ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, כְּגַוְנָא דָּא יהו"ה. בָּהּ נִתְנַסָּה אַבְרָהָם בָּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת. ,

כאן מביא שינוי בשם הויה ,כאשר הוא משפיע מלמעלה למטה הרי הוא שם ישר י /ה/ו/ה . וכאשר יורדת השכינה מתחיל מלמטה למעלה ה/ו/ה/י  זהו שם נסיון שם דין כאשר הויה הפוכה אלו  נסיונות שמגיעים לאדם הם כפי שורשו, אין נסיון שהאדם לא יכול לעמוד בו, כל נסיון המגיע משורשו  - האדם מסוגל לעמוד בו כיון שהוא מהשורש שלו אם יאחז בשורש , יעמוד בנסיון , אם יאחז בקדושה יעמוד בנסיון, אם יאמין שההשגחה הפרטית מפעילה עליו עכשיו נסיון יעמוד בו. אבל אם יהיה עם רחמים עצמיים כואב לי, רעב לי, אני מסכן ויאשים את כל העולם בצרותיו ולא יקשר עצמו לידיעה זו יכול להיכשל . יכול שלא לעמוד בנסיון  כוח העמידה בנסיון הוא אמונה פשוטה.

בָּהּ נִתְנַסָּה אַבְרָהָם בָּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת. וּבְזִמְנָא נִתְנַסָּא בָּהּ בַּר נָשׁ, אִיהוּ מָאִיךְ. וּלְבָתַר דְּקָאִים בְּנִסְיוֹנָא דִילֵהּ, אִיהִי אִסְתַּלְּקַת בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי יהו"ה. בְּהַהוּא זִמְנָא אִסְתְּלַק בָּהּ בַּר נָשׁ עַל כָּל אִנּוּן דַּרְגִּין וממן דְּאִתְנַסֵּי בְּהוֹן בַּר נָשׁ.,

וזה שאמר למשה, שמי  י/ה/ו/ה/ לא נודעתי לאבות כי אצל האבות התגלה הויה הפוכה ,נסיונות ,  עשרה נסיונות שעבר אברהם הם כנגד עשר ספירות החסד, וכאשר עמד בכולן ע"י דבקותו בשורש שלו שהוא חסד עבר וקנה את החסד כולו וניהיה מרכבה של ספירת החסד הכללית. וע"י שעומד בנסיונות מעלה את השכינה תנו גודל לאלוקינו ,עוז, מתגדל ומתקדש שמו יתברך בכל העולמות ואומר:  ראו את הבן שלי איזה גיבור ,איזה אמונה, איזה קדוש, כל הייסורים , כל המחלות שמד, הרג, ביזה ושריפה,  והוא עדיין איתי באמונה, בתפילה, בקדושה, במסירות נפש , עולה לבית אל ומבקש ומתחנן אבא גלה מלכותך עלינו, הנשא בגילוי על כל העולמות וידעו כי אתה אבינו מעולם לא עזבנו אותך מעולם לא נטשנו אל תעזבנו  אסוף אותנו בחזרה אליך שובה ונשובה חדש ימינו כקדם שתבוא הגאולה משיח שיבוא... אמן כן יהי רצון בוקר טוב .


 

זוֹ מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים.

משכן!  המבריח מהקצה אל הקצה -  מי הוא המבריח ?

המבריח הוא יעקב וכל צאצאיו הם מבריחים את ניצוצות הקדושה

מהנבל- לבן אל עולם הקדושה אל ישראל, בכללות הוציא יעקב את רחל ולאה וי"ב שבטי יה מלבן, בפרטות שזו המהות, התכלית של כל יהודי להוציא את השכינה ובניה משבי הנחש,

זה תרומה - תרום ה" להרים את אות ה" האחרונה משם הויה אל הקדושה,  אל עולם האצילות.

וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. (הַכֹּל כַּדֻּגְמָא הָעֶלְיוֹנָה) (פָּתַח רַבִּי יִצְחָק) וְכָתוּב (ישעיה ו) שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם וְגוֹ". מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן בְּאוֹתָם קְרָשִׁים כְּמוֹ אוֹתָם הַשְּׂרָפִים, (בְּמָקוֹם זֶה) אֵלֶּה עוֹמְדִים וְאֵלֶּה עוֹמְדִים.

המשכן הוא דמיון העולם העליון שש כנפים" שש ספירות: חסד, גבורה, תפארת נצח הוד יסוד, כפי מעמדם בעולם העליון כך הם בעולם שלנו.

ששת ימי המעשה ששה כיווני העולם הזה למעלה, למטה, ימין ושמאל לפנים ואחור.

וְאִם תֹּאמַר, וַהֲרֵי כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם עוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה, וְכָתוּב וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים עָלָיו:

הוא התיקון המתקן הם שש קצוות הנקראים פרצוף אחד חסר הוא "זעיר אנפין" ואשתו השכינה הקדושה ע"י תפילה, ברכה הוא מעלה את השכינה אל ארמון המלך..

כפי תפילת 18, שש קצוות אלהינו ואלהי אבותינו – חכמה ובינה

אלהי אברהם - ימין, חסד

אלהי יצחק - שמאל גבורה

ואלהי יעקב - אמצע - תפארת

האל הגדול - גדולה מצד החסד

הגיבור - מצד הגבורה

והנורא - צד התפארת

גומל חסדים- שני חסדים: נצח והוד.

קונה הכל - הוא היסוד כפי יוסף כלכל מצרים, קונה את כל השפע ומעבירו למלכות.

מִזְמוֹר לְדָוִד ה" רֹעִי לֹא אֶחְסָר. הֲרֵי נִתְבָּאֵר, מַה בֵּין מִזְמוֹר לְדָוִד וּבֵין לְדָוִד מִזְמוֹר? וְכָאן שְׁכִינָה קָדְמָה וּבָאָה וְשָׁרְתָה עָלָיו בָּרִאשׁוֹנָה. ה" רֹעִי, וְכִי לָמָּה שְׁכִינָה קָדְמָה לְכָאן, וַהֲרֵי דָּוִד צָרִיךְ לְהַקְדִּים (לְעוֹרֵר) בָּרִאשׁוֹנָה, הוֹאִיל וּמְבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹ מֵעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?

תהילים כ"ד ה רעי לא אחסר- זהו מזמור מסוגל לפרנסה

יש מזמור לדוד ויש לדוד מזמור מה ההבדל?

מזמור היא השכינה, כאן מקדים דוד את השכינה, מקדים כבוד המלכה שדרכה יורד כל השפע  "ומלכותו בכל משלה", מלכות - שכינה היא המורידה את השפע, לאחר שהשפע יורד אל היסוד מכל הספירות ומהיסוד למלכות ומשם לכל הנבראים. ה" רֹעִי - ה" הָרוֹעֶה שֶׁלִּי. כָּרוֹעֶה הַזֶּה שֶׁמַּנְהִיג צֹאנוֹ בְּמָקוֹם שֶׁל דְּשָׁאִים וַעֲשָׂבִים שֶׁלֹּא חָסְרוּ דָבָר, אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הָרוֹעֶה שֶׁלִּי לָזוּן אוֹתִי בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ: הקב"ה יודע מה אני צריך, מה חסר לי, למה אני צריך לבקש להתחנן? כיון שהקב"ה ברא את האדם חסר, החסרון הוא לצורך עמל כאשר יעמול יזכה לשכר ולא לצדקה, לא לחם חסד "נהמא דכיסופא" אלא ללחם זכות - עמלתי עבור העולם הנצחי שלי.

העבודה של האדם היא למשוך שפע להמשיך את השפע לכל הנבראים וע"י כך הוא מגדיל את שמו יתברך, ע"י שהוא אומר: ה" רועי לא אחסר-הקב"ה הוא הרועה שלי ואנחנו צאן מרעיתו הוא יוביל אותי למרעה דשא רענן זה רצונו של הקב"ה לקבל תפילה תחנון. מצאנו, מבניו אז הוא מתגדל..

דָּבָר אַחֵר ה" רֹעִי - שָׁנִינוּ שֶׁקָּשִׁים מְזוֹנוֹת שֶׁל אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. כָּאן הֵם שְׁנֵי גְוָנִים, וּשְׁנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ אֱמֶת. אֶחָד בִּשְׁבִיל שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִין וֶאֱמֶת, וְעַל הַדִּין וְהָאֱמֶת מִתְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל זְמַן וּזְמַן דָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם בְּדִין, אֶת הַצַּדִּיקִים וְאֶת הָרְשָׁעִים וְאֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא) כִּי צַדִּיק ה" צְדָקוֹת אָהֵב:

זן את כולם, מפרנס את כולם , כיצד אדם היה מרגיש כאשר מגיע קבצן עני, רעב ומבקש ממך אוכל?! רוב בני האדם היו נותנים לו, כעת.. אם הקבצן היה מקלל אותך ויורק עליך, האם בכל זאת היית נותן לו? הקב"ה נותן גם למי שמנאץ ומגדף וכופר. וּכְשֶׁהוּא דָּן בְּנֵי אָדָם וְרוֹאֶה בְּנֵי אָדָם כַּמָּה רְשָׁעִים וְכַמָּה חַטָּאִים לְפָנָיו, אָז קָשֶׁה בְעֵינָיו לָתֵת לָהֶם מָזוֹן בְּכָל זְמַן, כִּי יֵשׁ לוֹ לָזוּן אֶת הָרְשָׁעִים וְאֶת אוֹתָם שֶׁחוֹטְאִים.

יש מקטרג הבא לפני הקב"ה ומזכיר לו את כל מעשי האדם שאותו הוא רוצה לפרנס - חשבונות שמים מורכבים, אומרת הגמרא רשע בעולם הזה נדמה כמי שקיים את כל התורה, טוב ושמח, עשיר ופורח ואילו צדיק בעולם הזה נראה בעולם הזה כאילו ח"ו שרף ספר תורה וכפר בכל. עני ומדולדל חולה ומתייסר זהו ההבדל בין נצח לזמניות.

הרשע כל שכרו מקבל בעולם הזה צדיק כל עונשו מקבל בעולם הזה ולעולם הנצחי מתחלפים.

הבינוניים -עומד ותלוי לפני בית דין, מודדים זכויות וחובות וכפי הכף.

לכן צדיק נאסף ע"י הקב"ה אינו עומד לדין כלל ישירות לגן עדן וגם רשע אינו עומד לדין, ישר לגלגול חדש, רק בינוני עומד לדין..

וְהוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְזָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָהּ כְּפִי הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ וְנִשְׁפָּע עַל כָּל (הָעַמִּים וּבְנֵי) בְּנֵי הָעוֹלָם, וּבוֹ הוּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת הַכֹּל, אֶת הַצַּדִּיקִים וְאֶת הַחֲסִידִים וְאֶת הָרְשָׁעִים, וְאֶת כָּל אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם, וְאֶת כָּל הַחַיּוֹת וּבַהֲמוֹת הַשָּׂדֶה וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם, מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִנִּים, וְלֹא נִשְׁאָר בָּעוֹלָם מִי שֶׁאֵינוֹ זָן וּמְפַרְנֵס אֶת הַכֹּל, אַף עַל גַּב שֶׁקָּשֶׁה לְפָנָיו, לְפִי מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָעוֹלָם, כִּקְרִיעַת יַם סוּף, וְכִי קְרִיעַת יַם סוּף קָשֶׁה לְפָנָיו, וַהֲרֵי כָּתוּב (נחום א) גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, (עמוס ט) הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וַהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁעָלָה רָצוֹן לְפָנָיו, הַכֹּל לְפָנָיו כְּאַיִן הוּא חָשׁוּב, וְאַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף קָשֶׁה לְפָנָיו?! אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָבְרוּ לַיָּם וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִקְרֹעַ לָהֶם אֶת יַם סוּף, בָּא רַהַב, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה עַל מִצְרַיִם, וּבִקֵּשׁ דִּין מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָם, לָמָּה אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דִּין עַל מִצְרַיִם וְלִקְרֹעַ אֶת הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי כֻּלָּם רְשָׁעִים לְפָנֶיךָ, וְכָל דַּרְכְּךָ בְּדִין וֶאֱמֶת? אֵלֶּה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאֵלֶּה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. אֵלּוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת, וְאֵלּוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת. אֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים, וְאֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים. וְהָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו לַעֲבֹר עַל הַדִּין וְלִקְרֹעַ לָהֶם אֶת יַם סוּף, וְאִלְמָלֵא שֶׁהִשְׁגִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְדִּים בַּבֹּקֶר לַעֲשׂוֹת מִצְוַת רִבּוֹנוֹ וּרְצוֹנוֹ, כַּכָּתוּב (בראשית כב) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר - כֻּלָּם הָיוּ אוֹבְדִים בַּיָּם, מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִין עַל יִשְׂרָאֵל.

זכות אבות- אברהם גילה את הקב"ה וקרא לו אדון עולם.

יצחק מסר נפשו על המזבח.

יעקב השלם- גילה את מסירות נפש לומדי התורה.

אלו הזכויות שיש לעם ישראל גילוי מלכותו יתברך והמלכתו

גם אם כל העולם אומר לך - נימרוד הוא אלהים

אתה תהיה אברהם תמליך את האדון על הכל, על עצמך

בני ביתך, חברייך ללא היסוס ללא בושה גם אם יעלו אותך כקרובן על המזבח- מסור נפשך, ייסורים, חובות, קשיים, מחלות, מסור נפשך .. וגם אם רק לחם יש לך- שב באוהל התורה

אינך צריך דבר בעולם הזה..

שֶׁשָּׁנִינוּ, מַה שֶּׁכָּתוּב וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה, מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְשַׁבֵּחַ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לָהֶם: וְכִי (בָּנַי) מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם מְשַׁבְּחִים לְפָנַי?!

זהו הבדל בין הגמרא לזוהר שהגמרא אומרת מעשי ידיי טובעים אלו המצרים ואילו הזוהר אומר מעשי ידיי טובעים- אלו בני ישראל, המהססים, המפקפקים, החלשים באמונה..

אז- אתה תהיה כמו נחשון בן עמינדב- כנס לים מה אתה צועק, מילל! כנס לים התורה מגנה ומצלה- היא הרפואה, היא הסגולה, היא הישועה- אין דבר העומד בפני  "עץ חיים היא למחזיקים בה"... כְּמוֹ כֵן קָשִׁים הַזִּוּוּגִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף. מַה קְּרִיעַת יַם סוּף הָרַג אֶת אֵלֶּה בַּצַּד הַזֶּה, וְקִיֵּם אֶת אֵלֶּה בַּצַּד הַהוּא - אַף כָּאן בַּזִּוּוּגִים: כפי מזון גם זיווג כָּתוּב (תהלים סח) מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, וְשָׁנִינוּ - בְּכִי וְשִׁירוֹת. מֵמִית אֶת זֶה, וְנוֹתֵן אֶת אִשְׁתּוֹ לְזֶה, וְלִפְעָמִים לָרָשָׁע מִזְדַּמֶּנֶת אִשָּׁה מְעֻלָּה.

זכר ונקבה זוהי השלימות, חטאי אדם ראשון ואחריו כל הדורות בלבלו את אחדות אדם, נפרדו ניצוצות של נשמה זכר ונקבה והתערבבו וכל מה שאנחנו עושים הוא לברר את מה שקשור לכל אחד בפרטות להחזיר את שלימות של הנשמה.

אמר רבי זושא "אוי לי מיום הדין"..  לא ישאלו למה לא הייתי משה רבינו?, ישאלו אותי למה לא הייתי רבי זושא?

יהודי יקר- תהיה אתה,,תגיע לשורש שלך, תשלים את מה שאתה חסר, אז תגיע לגן עדן למקומך.. לא למקום של האבות, למקום שלך!!

על כן אהוביי, יקריי קבלו את מלכותו, כל מה שעובר עליכם, הוא חלק מתוכנית של הקב"ה, היו כלי לקבל את אורו, את מזונותיו את זיווגיו..

עיכוב בזיווג הוא גאווה, עיכוב בפרנסה היא גאווה, הגאווה והקב"ה לא גרים יחד, כאשר הקב"ה יגור בתוככם ישכון בליבכם לא תצטרכו לשאול על פרנסה, על זיווג זה יבוא לאהל שלכם,  כמו מן של הצדיקים..

שתבוא הגאולה אמן כן יהי רצון..

פרשת תרומה זוהר קדוש:

תרומה תרום ה - להרים את ה" - השכינה הקדושה, רצה הקב"ה לשכון בתחתונים בבעלי בחירה

לא ברובוטים! בעלי בחירה בעלי שכל היכולים להבחין בין טוב ורע ,שם רצונו לשכון, בתוך לב בשר המבורר מרע - ושכנתי בתוכם - ממש וזה תרום ה - להרים את שכינתו

יתברך ע"י מה: אומר על ידי תרומה תורה מ - שניתנה בארבעים יום לאחר צום ותענית לאחר שמשה ביטל את החומריות ללא אוכל ושתיה, רק אז יכולה התורה לשכון באדם

היא הראשונה לכל הנבראים ,אין דבר שקדם את התורה ,כי התורה והקב"ה חד הם

ע"י התורה ע"י הבחירה ע"י ביטול הגשמיות ,להיות איש האלהים ,אז תוכל להביא

את השכינה והקב"ה ישכון בתוכך בפרטות ובכללות עם ישראל

ואז הקב"ה - תורה - ישראל חד הם וּבְאוֹתוֹ זְמַן נִמְצְאוּ כָּל הַכֶּנֶס שֶׁל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, כָּל הַזִּיו וְכָל הָאוֹר שֶׁלָּנוּ - בִּשְׁכִינַת כְּבוֹדְךָ הוּא, וְעַכְשָׁו תֵּרֵד לַתַּחְתּוֹנִים מה אדם ותדעהו למה?, למה אתה נותן את התורה ,את השכינה את אורך הגדול והקדוש למי שימרוד בך ,למי שיכפור בך בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחַזְּקָה הַשְּׁכִינָה וְשִׁבְּרָה אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה כְּמִי שֶׁמְּשַׁבֵּר חֲתִיכוֹת חֲזָקוֹת, וְיָרְדָה לָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם רָאוּ כָּךְ, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, (תהלים ח) ה" אֲדוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. אַדִּיר וַדַּאי, שֶׁשִּׁבְּרָה כַּמָּה חֲתִיכוֹת וְכֹחוֹת חֲזָקִים, וְיָרְדָה לָאָרֶץ וְשָׁלְטָה בַכֹּל: אור מבהיק, אור מזהיר, אור הבריאה ירד וחתך וניסר את כל המקטרגים את המניעות ,את כל המסכים, וירדה שכינת עוזנו עם כל כלי המלחמה והאהבה עם כל חיילותיה ומצאה את שאהבה את ישראל הקדוש, ישראל המוכן להשחט עבורה, ישראל שימליך את הקב"ה על כל התחתונים והעליונים וזה שאמר: וְלָכֵן כָּתוּב וַיְהִי. הַצַּעַר שֶׁקִּבְּלוּ כַּמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת בַּיּוֹם שֶׁיָּרְדָה לָאָרֶץ כַּלַּת מֹשֶׁה. כל עולמות הקדושה כל הנשמות כל התורה הקדושה קיבלו את ידיעת הייסורים הצפויים ,הגלות הארוכה השמד ,השנאה ,הקנאה ,יסוריים צפויים? הם היו הם כבר עבר...

לכן אמר: בימים אלו, בשבוע זה ,בפרשה זו

וְלָכֵן וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וְגוֹ". לֹא כָתוּב וְיִקְחוּ לִי וּתְרוּמָה, אֶלָּא וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה

ויקחו לי אומר הקב"ה קחו אותי תרומה ,אני תורם את עצמי עבורכם ,אני נותן לכם ...אותי ,קחו אותי

אתם רוצים אותי..אני יודע, אני רוצה אותכם!

מה מעכב את האחדות הזו

מה מעכב את גילוי מלכותו?

כי הקב"ה תורה ישראל  - אחד ללא פירוד!

הפירוד מעכב, הפירוד הוא - נטישת התורה הצועקת בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ושואלת ומבקשת ומנדדת ומנדנדת אחר דורשיה, אחר מבקשי פניה!! קחו אותי תרומה תורה מ ,תרומה ותרימו את השכינה תרום ה.

אֶלָּא וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל אֶחָד בְּלִי פֵרוּד. וּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, זֶה כְּנֶגֶד זֶה, לְהַכְלִיל הַשְּׁכִינָה מִכָּל הַצְּדָדִים, מַעְלָה וּמַטָּה. כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ כְּמַעֲשֵׂה הַגּוּף, לְהַכְלִיל אֶת הָרוּחַ בְּתוֹכוֹ, וְזוֹהִי שְׁכִינָה, שֶׁנִּכְלְלָה מַעְלָה וּמַטָּה, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

להלביש את ---אתה!---ואת  את!

ללבוש מחשבה - דביקות בקב"ה

דיבור - להתפלל - לברך

מעשה - כל מעשי המצוות והחסדים

למעלה בראש - לחשוב קדושה להגות בשמותיו יתברך שיוויתי השם לכוון בכל ברכה בכל תפילה

דיבור – טוב, קדוש לשמור על הלשון שהיא יורה כחץ מה שיוצא אי אפשר להחזיר ,לדבר קדושה ,לדבר טוב, עשה טוב וסור מרע, אין טוב אלא תורה, מצוותיו יתברך, הוראות היצרן של המכונה הנקראית אדם ולהכליל להתכלל מעשה, דיבור מחשבה :נפש ברוח, נפש ורוח בנשמה.

נפש רוח נשמה = במלכותו יתברך להיות אחד עם הקב"ה כיון שהוא החיים אין לך יותר דאגות.

אתה בחיים.

ואחרת אתה בפירוד,אתה תדאג לעצמך, תחזור למצרים:תהיה עבד לחומר, לכסף לתאוות

סכסך מצרים במצרים, סכסך עצמך עם הפירוד. אין פירוד ,יש אחדות ,כללות ישראל, תורה קב"ה - חד הם

וּלְעוֹלָם נִמְשֶׁכֶת וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ סוֹד הַגּוּף, לְהַשְׁרוֹת מֹחַ בְּתוֹךְ קְלִפָּה הַכֹּל כָּרָאוּי. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַזּוֹ נַעֲשֵׂית בְּגוּף, לְהַכְלִיל בְּתוֹכוֹ רוּחַ אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה, דַּק וּמֵאִיר, וְהַכֹּל כָּךְ נֶאֱחָז וְנִכְלָל זֶה בָּזֶה וְנִכְנָס זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁנֶּאֱחָז בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא קְלִפָּה אַחֲרוֹנָה חִיצוֹנָה.

בכל אחדות מנסה להכנס המפרידה :היא הקליפה ,הספק ,ההיסוס ,ההשתדלות ,מה נאכל מחר?

מה יהיה עם המשכתנא ?מה עם ירושה לילדים?

ישב רבי שמעון ריש לקיש לפני פטירתו נותרה לו שקית קוסברה, הסתכל על השקית והחל לבכות

שאלו אותו תלמידיו רבינו למה בוכה, אמר להם: שקית זו מחירה כך וכך חצי שעה עבודה ,חצי שעה של עבודה שלא היה בה צורך. אני הולך לעולמי והשקית נותרה כאן .אמרו לו ישאיר משהו לילדיו, אמר להם: אם צדיקים הם לא ראיתי צדיק נעזב ואם רשעים ,לא רוצה שיהיה זה מעמלי.

המפריד

המפחיד

מהסס אותך, לא נותן לך לחצות את הקו של האמונה המלאה בהשגחה הפרטית שהיא, לידע כי אין אף פרודה באויר, אין אף נברא שלא נע מכוחו של הקב"ה לבדו, אין כוחות אחרים, אין הנהגות אחרות, רק הוא מנהיג כל נברא בפרטות בהשגחה מלאה, לא עוזב לשניה ח"ו - אם יעזוב לשניה ישאר גוף ללא נשמה - ללא חיות ימוג....יעלם.

"וכד אנת תסתלק מנהון ישתארו כולהן כגופא בלא נשמתא"

אֶלָּא וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל אֶחָד בְּלִי פֵרוּד. וּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, זֶה כְּנֶגֶד זֶה, לְהַכְלִיל הַשְּׁכִינָה מִכָּל הַצְּדָדִים, מַעְלָה וּמַטָּה. כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ כְּמַעֲשֵׂה הַגּוּף, לְהַכְלִיל אֶת הָרוּחַ בְּתוֹכוֹ, וְזוֹהִי שְׁכִינָה, שֶׁנִּכְלְלָה מַעְלָה וּמַטָּה, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

להלביש את ---אתה!---ואת  את!

ללבוש מחשבה - דביקות בקב"ה............עד אין סוף....

 


 

דף לז ע""ב תיקוני הזוהר - צדקה

וְעוֹד רִבּוֹן עָלְמָא, קַבֵּל דּוֹרוֹנָא דִלְהוֹן, דְּאִיהִי מַתָּנָה טוֹבָה דְסָלְקָא עֲלַיְיהוּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, אִלֵּין אִינוּן דַּהֲווֹ עָבְדִין צְדָקָה עִמָּהּ, דְּאִיהִי צ" תִּשְׁעִין אֲמֵנִים, ד" אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת, ק" מֵאָה בִרְכָאָן, ה" חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה,: תרגום: ועוד אדון עולם, קבל מתנה מהם, היא המתנה טובה שעולה עליהם, ונאמר בה "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה", אלו הם שעושים איתה צדקה: צ – 90 פעמים עונים אמן ביום, ד – ארבע קדושות, ק – מאה ברכות, ה – חמישה חומשי תורה הסבר: שבהם כל ישראל מחוייב בכל יום ובשיעור של רבינו ומורינו הרב הצדיק רבי ניסים פרץ שליט"א – נאמר מעלתן של מאה ברכות והובאו מספר ברכת מאיר חלק א" – עמ" כ – ובענין מעלת "מאה ברכות" ראיתי לאברך היקר בשם ר" אברהם יצחק גולדנברג, כתב: כי יש בסגולת המאה ברכות לזכות להתקרבות לשם יתברך, וכן להשיג יראת שמים, וכן לזכות באמונה, ולחסידות, ומובטח לו שהוא בן העולם הבא, לשמירה בגלות, ולשמירה מהיזק, ולהגנה מקללות ולזכות בפרנסה ואריכות ימים וכן לריבוי מזון – ומי הוא ימנע מעצמו סגולות אלו – פשוט הוא שבכל יום שלוש תפילות יש בהן – 19 פעמים 3 ברכות= 57, וברכות השחר, והתורה,וברכות קריאת שמע, וברכות אשר יצר מספר פעמים – וברכת המזון – יוצא יותר ממאה ברכות, אבל בימי שבתות יש להקפיד על 100 ברכות, וכן בימי תעניות.

מקור מאה הברכות הוא הבריכה העליונה הנקראית אמא עלאה – משם ס"ג = יוד הי ואו הי – שהוא 63 ומילוי של ס"ג וד י או י = 37 יחד 100



 

 

 

 
ספר דברים פרק ד

(לה) אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו:

זוהר פרשת תרומה

רַבִּי חִיָּיא פָּתַח אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, (דברים ד) אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ" הוּא הָאֱלהִים וְגוֹ", הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, אַתָּה הָרְאֵתָ, מַאי הָרְאֵתָ. אֶלָּא כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לָא הֲווֹ יַדְעֵי בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּלוּם, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ פַּלְחֵי פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה בְּגָלוּתָא, וְאַנְשׁוּ כָּל עִקָּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּהֲוָה בְּהוּ בְּקַדְמִיתָא, דְּיָרִיתוּ כָּל אִינּוּן תְּרֵיסַר שְׁבָטִין מֵאֲבוּהוֹן יַעֲקֹב.

בגלל שכולם היו הולכים אחרי עבודה זרה ושכחו עיקר האמונה כפי שהיה בתחילה ,דְּיָרִיתוּ כָּל אִינּוּן תְּרֵיסַר שְׁבָטִין מֵאֲבוּהוֹן יַעֲקֹב: ירשו אמונה מיעקב אבינו ומשך הגלות נשכחה האמונה, כפי היום אין ירושת אמונה ,כל אדם מגלה את הקב"ה ,זה נקרא בחינת אברהם הוא מגלה האמונה, לעומת יצחק ויעקב שהם יורשי אמונה ,הבדל עצום בין יורש אמונה ל מגלה אמונה ,אז היה משה היום יש נשמה ,נ משה נשמה הגדולה של כל יהודי מתגלה ע"י קילוף קליפת הגלות שהם ייסורי הדור הזה, הקילוף כואב!

וְכַד אָתָא מֹשֶׁה, אוֹלִיף לוֹן דְּאִית אֱלוֹהַּ עִלָּאָה בְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּה, וכאשר בא משה לימד אותם שיש אלוה עליון בעולם. כך גם נשמת בעלי התשובה לפתע התעוררות, כיסופים ,

תשוקה לאל

לדעת

לגלות

לחקור

למסור נפש

מהיכן זה מגיע?

כל בעל תשובה מספר נפלאות ניסי ניסים ,השגחה פרטית.

לְבָתַר חָמוּ כָּל אִינּוּן נִסִּין וּגְבוּרָן דְּעַל יַמָא, וְכָל נִסִּין וּגְבוּרָן דְּעָבַד לְהוּ בְּמִצְרַיִם. לְבָתַר חָמוּ כַּמָה גְּבוּרָן, בְּמָנָא וּבְמַיָא וְאִתְיְהִיבַת לוֹן אוֹרַיְיתָא, וְאוֹלִיפוּ אָרְחֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דְּמָטֵי לְעִדָּנָא דָּא.

ואז ראו את הניסים והגבורות על הים ובמצרים ,המן היורד משמים, בבאר המתגלגלת וניתנת התורה ומלמדת אותם את דרכי ומידות הקב"ה עד זמן זה.

כך בעלי התשובה, התורה מתגלה בתוכם ללא לימוד ,הם מקבלים תורה מהקב"ה ישירות לליבם והם מתעלים הרבה מעל יורשי אמונה ,וזה שאמר :וכתבתי על ליבם ,הקב"ה כותב את התורה על ליבם של בעלי התשובה בדורינו. מגלה להם סודות עליונים, עין לא ראתה אלהים זולתך, מעלה אותם לעולמות עליונים , פותח להם שבילי שמים ע"י מסירות נפשם, ע"י יציאתם ממצרים נטישת עולם החומר ותאוותיו .

אָמַר לוֹן מֹשֶׁה, עַד הַשְׁתָּא אִצְטְרִיכְנָא לְמֵילַף לְכוּ, כְּמָה דְּיַלְפִין לְרַבְיָּא. (מכאן ולהלאה) וְדָא הוּא אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת,:  אומר משה - אומרת הנשמה בתחילה לימוד של ילדים קטנים ,לוקח אותם עוטף אותם באהבה מרגיע מראה להם שעשועי ניסים והשגחה פרטית, כל בעל תשובה יספר לך, על ניסי נסים אך, אלו הם רק שעשועי ילדים ,הם רק למשוך הנפש אל אורייתא ,תורה קדושה, אל מעלתה של הגבירה אל תוך ארמון המלך ,אל תכלית האדם בעולם הזה, יש רבים מבעלי התשובה שרוצים להישאר ילדים ,הם עדיין נשארים בפתח ,הם רוצים את גן הילדים. דומה הדבר לילד קטן שמתחיל למלמל אותיות וזה מאוד חמוד ומשעשע

אבל כאשר הוא גדל הוא כבר בן עשרים וממשיך למלמל ,זה עצוב ,זה דינים כי הוא לא התקדם .עזוב את הפתח ,כנס לארמון חצה את קו – ההיסוס, מסור נפשך וגלה שהקב"ה הכין לך ברקים ורעמים ,אש ועשן הכין לך עולמות

סודות

ניסים

שאי אפשר לספר אם לא הגעת לשם דברים מבהילים בעוצמתם.

מתי?

כאשר תחצה את הקו ,כאשר לא יהיה לך עוד היסוס תצא מגן הילדים ,כנס ל - גן = 53 פרשיות התורה וְאוֹלִיפַת עַד הָכָא, לָדַעַת לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא וּלְמֵיעַל בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וּמַאי אִיהִי. כִּי יְיָ" הוּא הָאֱלהִי ם

זהו שלימד אותם משה לדעת שאלהים הוא הקב"ה ועכשיו, אחרי שלמדת ,המלך אותו ודע אותו .לדעת להסתכל ,להתבונן ולעלות בסוד האמונה .ומה הוא :ה" הוא האלהים?

אִי תֵּימָא מִלָּה זְעִירָא הִיא לְמִנְדַּע, הָא כְּתִיב וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ" הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד ,וכי מילה קטנה היא ,לדעת ככתוב :וידעת היום והשבת אל לבבך וידעת כי ה" הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ,אין עוד! ידיעה זו שהקב"ה ממלא הכל ,אין חלל ריק ממנו ,אין כל פרודה באויר בים ביבשה שלא נעה מכוחו ,אין כל פעולה גלויה וסמויה שהיא לא נעה מכוחו ,הוא מנהל הכל במקביל ,בעת ובעונה אחת יודע פנימיות ,חיצוניות ,עבר, הווה, ועתיד של כל נברא!!

ידיעה זו לא משאירה מקום אלא לומר ה" הוא האלהים!!

הָכָא תַּלְיָא כָּל רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, לְמִנְדַּע מִגּוֹ דָּא, רָזָא דְּכָל רָזִין, לְמִנְדַּע סְתִימוּ (נ""א רזא דכלוכו") דְּכָל סְתִימִין, יְהוָֹ""ה אֱלהִים שֵׁם מָלֵּא, וְכֹלָּא חַד. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, הָכָא רָזָא דְּרָזִין לְאִינּוּן יַדְעֵי מִדִּין.

בזה תלויה כל האמונה לדעת סוד כל הסודות ,הסתום על כל הסתום ,יהו"ה הוא האלהים

שם מלא:

יהו"ה - חכמה

אלהים - בינה

זכר ונקבה

אבא ואימא

מידות שבהן ברא ומנהל הקב"ה את כל הנבראים משפחה:

סבא - עתיקא קדישא-אריך אנפין - כתר

אבא - חכמה

אימא - בינה

בן - זעיר אנפין - שש קצוות - חסד גבורה, תפארת, נצח הוד יסוד

בת - מלכות

בכל העולמות

בכל הנבראים

הגשמיים רוחניים .וְכֹלָּא חַד. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, הָכָא רָזָא דְּרָזִין לְאִינּוּן יַדְעֵי מִדִּין

והכל הוא אחד

ללא פירוד

אתה הראת לדעת

סוד הסודות

לדעת מידות

ספירות

הנהגות

פרצופים

של אחד

יחיד ומיוחד

זַכָּאִין אִינּוּן כָּל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דְּכַד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, אִסְתָּכַּל בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, וּבָרָא עָלְמָא

עם ישראל הקדושים

הטהורים

צדיקים

אלו העוסקים בתורה הקדושה

שהיא תורה מ

תרומה

היא תוכנית הבריאה

היא מנועי הבריאה

היא המוציאה מהכח אל הפועל את תוכניתו שלהקב"ה ומי שמפעיל אותה הם אלו הזכאים שעוסקים בה: כל תנועה בעולם

נעה מכוח התורה המוציאה אל הפועל את תוכניתו של הקב"ה.

ורק ישראל יכולים להניע אותה, אם ישראל יעזוב לשניה את התורה ,כל העולמות יחזרו לתהו ובהו הסתכל בתורה וברא עולם !

וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אוּמָן ,אומן, היא התורה

וְכִי אוֹרַיְיתָא אוּמָנָא הֲוָה. אִין. לְמַלְכָּא דְּבָעֵי לְמֶעְבַּד פְלַטְרִין, אִי לָא שַׁוִּי לְגַבֵּיהּ אוּמָנָא, לָא יָכִיל לְמֶעְבַּד פְּלַטְרִין. כֵּיוָן דִּפְלַטְרִין אִתְעָבִידוּ, לָא סָלִיק שְׁמָא, אֶלָּא דְּמַלְכָּא. אִלֵּין פְּלַטְרִין דְּעָבַד מַלְכָּא, מַלְכָּא שַׁוִּי בְּאִינּוּן פְּלַטְרִין מַחֲשָׁבָה

וכי התורה היא כלי אומנתו? כן

דוגמא :מלך שרוצה לבנות ארמון אם אין לו אומן ,ארכיטקט ,מהנדס לא יוכל לבנות ולא יתגדל שמו כי הוא מלך ללא ארמון ,זו התורה בונה משכן, ארמון למלך, זוהי פרשת תרומה:

לבנות משכן

מזבח

מנורה

הם הכל לצורך דרשה

איך אדם צריך לבנות בתוכו משכן לקב"ה ושכנתי בתוכם ממש בחדרי הלב

בחדרי הגוף

על כל אבר ואבר להמליך את המלך ,להשכין אותו בתוככם

לָאו דְּאוֹרַיְיתָא בָּרָא עָלְמָא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאִסְתַּכְּלוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא בָּרָא עָלְמָא ,אומר הזוהר: אל תטעו לא התורה בראה את העולם ,הקב"ה ברא את העולם ,הסתכל בתורה וברא עולם

הסתכלות היא כוח הראייה כפי בת יענה ,שיש בכוח עיניה הבל חום שיוצא ומחמם את ביצי אפרוחיה הבל זה הוא הבל של עולם הנקודים שהם נקודות - טיפות של נבראים ,כל נקודה ונקודה

כל נברא ונברא

הוא מיוחד ,הוא בהשגחה פרטית של הבורא יתברך

הוא נקודה שאין כמוה בכל הנבראים מיוחד ויש לו קשר עם הבורא ,רק שלו

ללא מתווכים

ללא אמצעיים

הנברא הזה

הוא עולם קטן

ובתוכו הקב"ה רוצה לשכון ע"י שיצור את הקשר מחדש, ע"י שיקשור עצמו לקב"ה וימליך אותו ,יחדש את הקשר המיוחד שהוא רק שלו ,כך כל מעשה הבריאה:

כְּתִיב בָּהּ, (בראשית א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, אִסְתָּכַּל בְּהַאי מִלָּה, וּבָרָא אֶת הַשָּׁמַיִם

בתורה

כתוב שמים

הסתכל הקב"ה על המילה

ונבראו שמים

ההסתכלות של הקב"ה יצרה את המציאות ,הוציאה מהכח אל הפועל ,לכן אמרו כל נשמות ישראל הן אותיות התורה ,כל נשמה אות

בְּאוֹרַיְיתָא כְּתִיב בָּהּ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, אִסְתָּכַּל בְּהַאי מִלָּה, וּבָרָא אֶת הָאוֹר. וְכֵן בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה דִּכְתִּיב בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעָבִיד הַהִיא מִלָּה, וְעַל דָּא כְּתִיב וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. כְּגַוְונָא דָּא כָּל עָלְמָא אִתְבְּרֵ

וממשיך ואומר

יהי אור

הסתכל ונברא אור

וכן בכל מילה ומילה של התורה כך נברא כל העולם

כֵּיוָן דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, כָּל מִלָּה וּמִלָּה לָא הֲוָה מִתְקַיֵּים, עַד דְּסָלִיק בִּרְעוּתָא לְמִבְרֵי אָדָם,

כיון שנברא העולם ,כל המילים ,כל הבריאה הייתה רק בכוח .לא התקיים עדיין מאומה עד שעלה ברצונו לברוא אדם למה?

דִּיהֱוֵי מִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִינָהּ אִתְקְיָּים עָלְמָא

שיהיה עוסק בתורה ובגלל עיסוק זה יתקיים העולם יצא מהכח אל הפועל ,כפי שאמר ,ואדם לעבוד את האדמה אין -

קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתָּכַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וּבָרָא עָלְמָא. בַּר נָשׁ מִסְתַּכֵּל בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא וּמְקַיֵים עָלְמָא. אִשְׁתְּכַח דְּעוֹבָדָא וְקִיּוּמָא דְּכָל עָלְמָא, אוֹרַיְיתָא אִיהִי. בְּגִין כַּךְ זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא אִיהוּ מְקַיֵּים עָלְמָא

וכפי שהקב"ה הסתכל על התורה וברא עולם ,כך האדם התעסק בתורה מקיים את העולם איך ?כל אות בתורה היא קוד, צופן ,כאשר קול יעקב  משמיע קודים וצפנים יורד שפע המקיים את הנבראים ועולים שברים, קלקולים ונתקנים ויורדים מתוקנים

זו הרחבה של העולם ,ע"י עסק התורה ,תפילה ,נעשים תיקונים בכל העולמות נבראים עולמות חדשים

בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק בִּרְעוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי אָדָם, קָאִים קָמֵיהּ בְּדִיוּקְנִיהּ וְקִיוּמֵיהּ, כְּמָה דְּאִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. וַאֲפִילּוּ כָּל אִינּוּן בְּנֵי עָלְמָא, עַד לָא יֵיתוּן בְּהַאי עָלְמָא, כֻּלְּהוּ קַיְימִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ וּבְתִקוּנַיְיהוּ כְּגַוְונָא דְּקַיְימִין בְּהַאי עָלְמָא, בְּחַד אוֹצָר דְּתַמָּן כָּל נִשְׁמָתִין דְּעָלְמָא מִתְלַבְּשָׁן בְּדִּיוּקְנַיְיהוּ

כאשר רוצה הקב"ה לברוא אדם ,האדם קיים במחשבה בכח כפי שהוא יהיה בעולם

הן הנשמות כולם קיימים אצל הבורא במחשבה והכוונה רק לקדושים ,כי כל שאר הם רק נפש ,רק העולם הזה נשמות יש רק לישראל.

וּבְשַׁעֲתָא דִּזְמִינִין לְנַחְתָּא בְּהַאי עָלְמָא, קָרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַד מְמָנָא, דִּי מָנֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְשׁוּתֵיהּ כָּל נִשְׁמָתִין דִּזְמִינִין לְנַחְתָּא לְהַאי עָלְמָא, וְאָמַר לֵיהּ, זִיל אַיְיתֵי לִי רוּחַ פְּלוֹנִי. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אַתְיָא הַהִיא נִשְׁמְתָא, מִתְלַבְּשָׁא בְּדִיּוּקְנָא דְּהַאי עָלְמָא, וְהַהוּא מְמָנָא אַחְזֵי לָהּ קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא

וכאשר הגיע זמנה של הנשמה

לצאת מהכוח אל הפועל והקב"ה קורא לממונה על אוצר הנשמות ,אומר לו הבא לי את נשמה זו ומלביש אותה בדמות של האדם אליו היא מיועדת ובאה לפני הקב"ה :ואומר לה

דְּכַד תֵּיחוֹת לְהַאי עָלְמָא, דְּתִשְׁתָּדַל בְּאוֹרַיְיתָא לְמִנְדַּע לֵיהּ, וּלְמִנְדַּע בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. דְּכָל מַאן דְּהֲוֵי בְּהַאי עָלְמָא, וְלָא אִשְׁתָּדַּל לְמִנְדַּע לֵיהּ, טָב לֵיהּ דְלָא יִתְבְּרֵי. בְּגִין כָּךְ אִתְחָזֵי קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, לְמִנְדַּע בְּהַאי עָלְמָא, וּלְאִשְׁתַּדְּלָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא.

כאשר תרדי לעולם ההוא עולמנו תעסקי בתורה לדעת ולהביא את סוד האמונה שכ מי שקיים בעולם הזה ולא משתדל לדעת את התורה ואת הקב"ה ,טוב היה אם לא היה נברא כלל.

כי היא כל התכלית בעולם הזה לדעת

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ד) אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, אִתְחֲזִיאַת עַל יְדָא דְּהַהוּא מְמָנָא, קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לָדַעַת לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּהַאי עָלְמָא, בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, בְּרָזָא דְּאוֹרַיְיתָא

אתה הראת לדעת .....

התחלנו עם משה שהורה לעם ישראל את ידיעת השם המשכנו עם כך שהנשמה מגלה לאדם את הקב"ה ומסיים שהקב"ה הורה לנשמה לדעת את התורה ואת הקב"ה

להסתכל להתבונן בסודות התורה בשמותיו של הבורא במידותיו, חוקיו, מצוותיו.

להדבק בקב"ה - ע"י התדבקות בחוט המיוחד של כל אחד בחוט המיוחד של כל אחד הן כל הסגולות

הם כל ההטבות

הם השכר בעולם הזה

ולעולם הבא

דע את אלהי אביך ועבדהו

תהיו ברוכים

כי קרוב הדבר

קרובה הגאולה

קרוב יום החשבון והשכר 

תיקוני הזוהר החדש......

קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִינָא קַדִּישָׁא עַל רַגְלוֹי, וְסָלִיק יְדוֹי לְמָארֵי עָלְמָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמָא יְהֵא רַעֲוָא דִּילָךְ, לְמֵיהַב לָן תָּקְפָא לִי וּלְכָל חַבְרַיָּא וּלְכָל דְּעָאלִין בִּקְרָבָא דָּא

רבי שמעון נר הקדוש בוצינא זהו נר למה רבי שמעון נמשל לנר
וגם כל מורה וצדיק נמשל לנר ?
מכיון שכאשר רבי שמעון מעביר את ידיעותיו הלאה כמו אש המדליקה נר אחר אבל לא מחסירה מהאש שלה.... הרים ידיו למעלה לרבון העולמים ואמר : "רבון עולם יהי רצון שלך לתת לי כוח חזק לי ולכל החברים שמתעסקים בקרב הזה.
איזה קרב ? לימוד תורה הוא קרב?
בפשט שקלא וטריא חברים ללימוד בהתחלה אויבים בשכל
כל אחד טוען טיעוניו עד שהופכים לאוהבים..
אבל בסוד זהו קרב לחיים או למוות , זהו הצלת השכינה
הנקראת תורה שבעל פה מאבק אכזרי עם קליפות חיילות הטומאה היודעות כל תכסיסי האדם מכיון שהם הראשונים
שניצחו את חוה וחוה זו הפכה להיות בת בריתם (לילי"ת)
וסיפרה להם ונתנה להם את כל סודות האדם.......
עד רבי שמעון שם הצליח רבי שמעון להפריד אותה מידיעות
הסוד, רק ישראל קדושים יכולים להרים חרבות הזוהר הקדוש
רק ישראל טהורים, יכולים להבין מה הזוהר משמעותו..
לא טהור - לא יבין, יחשוב שאלו סיפורים יפים...משלים..
אבל אלו אותיות הזוהר הם ייחודים עליונים שמורידים כוחות עצומים כנגד כוחות הטומאה,
לכן הזוהר נחשב חרב השחיטה של כוחות הטומאה ולכן יש כל כך הרבה מתנגדים לזוהר כי הם עדיין שבויים בכוחות הטומאה
בכוחות הגלות הארוכה..

דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דִּילָךְ לְאַעֲלָא בִּקְרָבָא דָּא בְּלָא כִּסּוּפָא קַמָּךְ, וּלְאַפָּקָא מִתַּמָּן בְּלֹא כִּסּוּפָא קַמָּךְ וְקַמֵּי מַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה
אלו הלוחמים
הם מהצד שלך, אומר רבי שמעון בר יוחאי
למי אומר? לקב"ה,
לאיזה מלבוש רבי שמעון מתכוון?
ללבוש זעיר אנפין לבן, שאבדה לו אישתו, השכינה הקדושה
אומר לו: אנחנו מהצד שלך, אתה עץ החיים, אתה תורת הסוד
תן לנו כוח לעלות לפניך ללא בושה בְּלֹא כִּסּוּפָא קַמָּךְ וְקַמֵּי מַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה ללא בושה לפניך ולפני.
המלכה העליונה הבינה אימא עלאה:
דְּכַד נַצְּחִין בְּנָהָא קְרָבִין, אִתְּמַר בָּהּ (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וְלֹא אָהָא בְּכִסּוּפָא קַמֵּי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ (שם מה) כָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה וְגוֹ". דְּהָא כַּמָּה כָּרוֹזִין נַפְקִין בְּגִינַהּ
כאשר בניה מנצחים בקרבות נאמר "אם הבנים שמחה".. ולא נהיה בבושה לפני בת המלך שנאמר עליה"כל כבודה בת מך פנימה"
מלך היא בשבי, כרגע היא בחוץ, מחוץ לארמון ועם ישראל קיבל על עצמו להכניס אותה בחזרה לארמון המלך.

דְּהָא כַּמָּה כָּרוֹזִין נַפְקִין בְּגִינַהּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ח) בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בְּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹּאמַר
כמה כרוזים יוצאים ככתוב בראש הומיות תקרא- היא צועקת
ומתחננת ומבקשת וסובלת בפתחי שערים בעיר, במושב, בשדה
תאמר- מה היא אומרת?
אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל בְּנֵי אָדָם
דְּהָא כַּמָּה פָּרְשִׁין תַּקִּיפִין הֲווֹ מִתְכַּנְּשִׁין לְאַגָּחָא קְרָבָא עִם חִוְיָא נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, דְּקָטִיל לְאָדָם קַדְמָאָה, וְקָטִיל לְכָל דָּרִין דְּאַתְיָן אֲכַתְרֵהּ
כמה פרשים/חיילים/לוחמים/חזקים
היו מתכנסים לקרבות עם הנחש הקדמוני שהרג את האדם הראשון והורג בכל דור ודור מִנְּהוֹן הֲוָה אָכִיל בְּנוּרָא דִּילֵהּ דְּאִיהוּ גֵּיהִנֹּם, וּמִנְּהוֹן הֲוָה בָּלַע לוֹן חַיִּין כְּגַוְנָא דְּקֹרַח, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר טז) וְיָרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה (במדבר ט""ז, ל""ג). מִנְּהוֹן קָטִיל בְּכַמָּה מִינֵי מִיתָה
מהם באש איזו אש? אש הגיהנם !
הנחש הורג את הנפש, לא הגוף חשוב הוא גורם לאדם להמית עצמו על תאוות מדומיינות לעבור על מצוות התורה, לכפור בקב"ה.. ואז נלקח לגיהנם ונשרף באש כי הנחש פיתה אותו
כך הנחש נלחם..
גם את קורח הוא פיתה והצליח להכניס אותו לשער הגיהנם.
קורח שמזרעו יצא שמואל הנביא.. ועוד רבים וחזקים / תנאים / צדיקים / חכמים שחשבו שיוכלו לנצח את הנחש בתחבולות בפשט.. ברמז..בדרש, בתמימות של נאיביות – ללא ידיעות סודות התורה.
עד שבא רבי שמעון ולימד שאת הנחש הורגים רק כאשר
הורגים את ה"אני" אני ......את התאוות , אני.....את הגשמיות
אני .........את הדבקות לעפר הנחש.. כאשר אתה לא דבק לאוכל הנחש, לגשמיות הוא לא יכול לפתות אותך יותר, לא בנשים יפות – הכל בא מהעפר והכל חוזר לעפר..גם נשים/גברים יפים...
ולא במאכלי תאווה ...הכל חוזר לעפר..אוכל שלא נאכל מותלע, נרקב , ולא שכירות של נח.. ולא זהב וכסף -
כאשר אתה משבר את הדמיון הזהאז יש לך נשק.
יום הדין כנגד הנחש
. וְכַמָּה מָארֵי תְּרִיסִין הֲווֹ מִתְכַּנְּשִׁין לְגַבֵּהּ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּפַסְקִין עָלֶיהָ כַּמָּה פְּסָקוֹת בְּקַלִּין וַחֲמוּרִין דִּילֵהּ (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּ"ה וָכֹ"ה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ
וכמה בעלי כוח מלחמה, חיילים לכאורה נכנסים לבתי כנסיות
ובתי מדרשות , אבל....אי אי אי....תאוות החומר, כסאות מרופדים, מזגנים, ארוחות, טישים.."סעודות מצוה", כבוד
מחלוקות, תאוות ממון, שנור והנחש תופס גם אותם
עד ש................." ויפן כה וכה וירא כי אין איש"- אין אף אחד
שבאמת מוכן לוותר על כל מה שכתוב למעלה..

לֵית בְּהוּ חַד דְּקָטִיל לְחִוְיָא וְכָרוֹזִין נַפְקִין מָאן דְּנָצַח קְרָבָא וְקָטִיל לְחִוְיָא יְהֵא הֲלָכָה דִּילֵהּ וְכַמָּה הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת אִנּוּן דְּאִתְּמַר בְּכָל חַד הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי וְאִנּוּן
אין אף אחד שהרג את הנחש והכרוזים יוצאים ומבטיחים
למי שיהרוג את נחש וישחרר את בת המלך תהיה הלכה כמותו – הלכה – הכלה = כלת משה
וכל כך הרבה הלכות יש וכולן עם מחלוקות לעדה כזו כך, לחצר זו כך, וכו" ולאחרת כך.
חוץ מאחד! שעליו אין מחלוקת ,שברגע שאמרת "הלכה למשה מסיני"נגמר- זו ההלכה משה רבינו הוא היחידי שנלחם עם הנחש
וניצח אותו ונשאר יחידי. שניצח אותו, כמעט! כי ערב רב
הפריע, חגג עם ישראל,הפריע למשה להרוג את הנחש לכן לא נכנס לארץ.
רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. וְאִיהִי אֲרוּסָה לְמֹשֶׁה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְעַד לָאו אִיהִי נְשׂוּאָה לֵהּ עַד דְּיִקְטוֹל לְחִוְיָא וְיֵעוּל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא
עליו נאמר רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה.-
השכינה הקדושה היא ארוסתו של משה,הוא קיבל אותה בדין
לאחר שהצליח למצוא נקודת התורפה אצל הנחש.
כאשר הגיעו למים ואמר לו הקב"ה " דבר עם הסלע" אמר לו "קדש את אשתך"..- ראה משה שהנחש עדיין עם ישראל
וידע שאסור שהנחש יאכל מעץ החיים וחי לעולם
לכן היכה בסלע ואז מה אמרה לו השכינה "יען כי לא הקדשתני"
לא קידשת אותי, לא התחתנת איתי אתה לא יכול להכנס לחדרי
להתייחד איתי- ארץ ישראל.
היא חדרה של השכינה לכן לא נכנס.

וְעַד לָאו אִיהִי נְשׂוּאָה לֵהּ עַד דְּיִקְטוֹל לְחִוְיָא וְיֵעוּל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא. דִּבְגִין דָּא לָא עָאל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא עַד דְּיִזְכֶּה לָהּ דְּמִדִּתְרֵין לוּחִין אִתְּבָּרוּ פָּרְחָא מִנֵּהּ וּבְגָלוּתָא רְבִיעָאָה יִזְכֶּה לָהּ וּבְגִינָהּ יִזְכֶּה לְאַעֲלָא לְאַרְעָא קַדִּישָׁא.
ומכיון שהם לא נשואים עד שיהרוג את הנחש ויוציא כל בלעו מפיו
לא יכנס לארץ ישראל.
אבל בסוף הגלות הרביעית מה שהיה הוא
מ ה
ש היה
ה וא
משה
משה יעלה בגלות הרביעית, אתה יודע מאיפה הוא יעלה?
אם תדע מה משה עושה כרגע יחד עם יוסף, יחד עם דוד
יחד עם שלושת האבות? היית מצטרף אליהם?...!!!!!
נפש
רוח
נשמה
נשמת האבות
יוסף משה אהרון ודוד בגן עדן עליון, רוחם גן עדן תחתון
אבל נפשם אי אי אי אי נפשם בשבי? בעומק שער החמישם
של הקליפה הקשה ביותר, הם בתוך לוע הנחש מעלים את אחרוני
השבויים, את אחינו ואחיותנו, מוצאים יקר מזולל את השכינה
הקדושה מעלים אותה לגאולה ומוסרים עצמם בכל רגע
לרעל הנחש לייסורים- אלו הם שבעת הרועים...
על כן אזור חלצייך לוחם, הידמי לאימהות הקדושות לצדקניות שבזכותן ניגאלנו.
היה כפי אברהם – רדוף חסד, האכל עניים, פרסם שמו יתברך בכל העולם, ואת היי כפי שרה, בתוך האוהל, מסלקת עבודה זרה מיצחק מבנייך, מדביקה אותו בקדושה – בלי פלזמה וטכנו לוגיה ו"ליבה"...
ואם לא כפי אברהם – אז תהיה יצחק מסור נפשך, כנס למקומות הטומאה והצל את אחייך, ספר להם על הקב"ה, משוך אותם לעולם הבא באהבה, 
ואת היי כפי רבקה, גדלי זרע קודש יעקב, סלקי טומאה חזקי קדושה.
ואם לא ואין לך מספיק יכולת וכוח, אז כנס לאוהל יעקב – הדבק בתורה, למד תורה יומם ולילה עבור עם ישראל עבור השכינה, ואת היי עקרת הבית כפי רחל אם הבנים כפי לאה.
וגם אם שם לא מצאת עצמך, היה משה רבינו, שר התפילות התפלל כל יום 515 תפילות אל תרפה על כל אחד מישראל, 
ואת היי כפי ציפורה גיזרי את עורלות בנייך – שמירת הלשון, שמירת המחשבות, שמירת הרהורי הלב, שמירת הברית, שמירת העיניים.
וגם אם שם לא מצאת עצמך = היה כפי אהרון רודף שלום, עושה שלום בין כל ישראל, בכל מקום של מחלוקת הכנס שלום.
וכן על דרך זו..
אלו הם אבותינו הקדושים שבזכותם אנחנו חיים..............




תיקוני זוהר - דף כא ע""א] נדרש בפייס בוק – שיעור זוהר יומי פרשת יתרו

אליהו הנביא הוא פנחס בן אלעזר הכהן הוא יד ימינו של משה רבינו הוא שומר השכינה הוא שומר הברית הוא נוטל לאבות בכל בוקר את ידיהם הוא משכין שלום בין ישראל לאביהם הוא מלאך אבל גם אדם שניים כאלו יש אחד חנוך... הפך להיות מלאך השם השולט בכל המלאכים נקרא נער נקרא עבד השכינה מטט רון והשני אליהו הנביא. 

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, ...(פתח) וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ בְּמַלְכוּת קַדִּישָׁא, דְאִיהִי נְפִילָא בְגָלוּתָא, טוֹל רְשׁוּתָא דְלָא תָזוּז מִינָן, 

אמר רבי שמעון לאליהו הנביא אני משביע אותך - בבקשה של שבועה במלכות הקדושה - השכינה היא נפלה בגלות ......... 

מהי גלות? רבים לא מבינים משמעות של גלות השכינה השכינה מעולם לא יצאה מתחום ארץ ישראל בשום מקרה, הגלות של השכינה היא ירדה ממקומה בעולם האצילות וגלתה לעולמות התיקון הרוחניים לעולם הבריאה בפנימיות שלה, לעולם היצירה – באמצע, בעולם העשיה בחיצוניות שלה רגליה יורדות מות המלכות של עולם העשיה רגליה נכנסות לתוך עולם הנחש ומחייות שם את כל ניצוצות הקדושה וזו הגלות. שם אוחזת בה ידו של ישמעאל "ידו בכל" והוא יונק ממנה במקומה בקשר שלה לעולם הגשמי שהוא הר הבית בית המקדש שמעולם לא זזה שכינה משם יניקה של ישמעאל מהשכינה היא חיות לכל כוחות הטומאה הוא ישמעאל כפי בעולם הגשמי בעל הנפט האנרגיה גם בעולם הרוחני הוא בנו של אברהם ולכן נותן לכל אחיו מצד הטומאה את חיותם הרוחנית והגשמית לכן גלות זו נקראית גלות ישמעאל שהיא הגלות הקשה, שאמר הקב"ה לאברהם שישמור עליו וברך אותו בעולם הזה רק בעולם הזה. 

אליהו הנביא הוא מצד הקדושה הוא מלאך הברית ברית מילה בוא מופיע בכל ברית קודש כנגדו בטומאה ברית ישמעאל ברית של טומאה של זימה בני ישמעאל רדופים זימה, בני אדום רדופים שפיכות דמים. גורשו כל כוחות הקדושה מהר הבית השכינה לבדה המלאכים מחוץ להיכל.. טוֹל רְשׁוּתָא דְלָא תָזוּז מִינָן, דְּהָא שְׁכִינְתָּא וְחֵילָהָא נָטְרִין לָךְ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (ישעיהו לג ז) הֵן אֶרְאֶלָם צָעֲקוּ חוּצָה, לְבַר מֵהֵיכָלִין צועיקם חוצה מלאכי שלום מר יבכיון: 

מי נשאר לעזור לשכינה במאבקה? אומר רבי שמעון, אתה אליהו! רק אתה נשארת! ועכשיו גם אנחנו איתך,. טוֹל רְשׁוּתָא דְלָא תָזוּז מִינָן: תבקש רשות שלא תזוז מאיתנו לעזור לך לשמור על השכינה הקדושה... לָא אִית מָאן דִּמְקַבֵּל צְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל, כַּמָּה צִפָּרִין מְצַפְצְפִין בִּצְלוֹתִין לְגַבֵּי אִמָּהוֹן, דְּאִינוּן מְקַנְנָן עַל אַרְעָא, דְנָטְרִין לָךְ, וְכֻלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ צִפָּרִים, אין מי שמקבל תפילת ישראל כמה נשמות - ציפורים מצייצות וצוחות וצועקות את מר הגלות ואין עונה עַל שֵׁם קַן צִפּוֹר דְּאִיהִי אִימָּא קַדִּישָׁא, דְאִתְּמַר בָּהּ (דברים כב ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (תהלים פד ד) גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת:, על שם קן הציפור קן של השכינה נחרב לפני שנחרב עלתה השכינה מדרגה אחר מדריגה מבקשת שעם ישראל יעשו תשובה ואין עונה ועוד מדריגה עד המדריגה העשירית ונטשה את העולם ועלתה לעולמות העליונים והגיע אל ארמון מלך מלכי המלכים וביקשה להכנס שאל אותה הקב"ה מה לך כאן? אמרה לו בניי לא רוצים אותי גירשו אותי מארמוני, שרפו אותו, החריבו הבית. אמר לה אין מקומך איתי... בפשעכם שולחה אימכם... לכי איתם לגלות... צאי לך בעקבי הצאן. 

ירדה למטה חיפשה מסתור מצאה כמה צדיקים מיד נחרבו בתי כל הצדיקים נשארו מעטים שעשו לה קן בתוכם, וזה גם ציפור מצאה בית דרור קן לה. דרור - חופש – חרות, חרות על הלוחות תורה שעוסקים בתורה נותנים בית לשכינה. 

בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּדְרוֹר קֵן לָהּ דָּא אִימָּא עִלָּאָה יוֹבֵל, דְּאִתְּמַר בָּהּ (ויקרא כה י) וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, רק בתורה השכינה חוזרת לפרוח לשמוח. 

וּדְרוֹר קֵן לָהּ דָּא אִימָּא עִלָּאָה יוֹבֵל - ואם לא תורה אז אימא עליונה הנקראת תשובה. בְּזִמְנָא דְצִפּוֹר מָצְאָה בַיִת דְּאִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְבְּנִיאַת וְאִתְתַּקְנַת, מִיָּד דְּרוֹר דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, אַשְׁכְּחַת קֵן לָהּ לְעִילָא. 

ועשו לי מקדש ןשכנתי בתוכם בית מקדש בתוך הלב להכין, להיות מקדש , קן לשכינה הקדושה. 

יש לה חוקים היא תבוא כל פעם שתעסוק בתורה במצוות בחסד בצניעות בשמירת הברית היא יכולה להיות במקדש קבוע אצלך בלב כאשר אצלך הקביעות של הקדושה קיימת של התורה יש קובע עיתים לתורה.. חמש דקות כאן.. חמש דקות שם.. כך גם השכינה שורה אצלו. ויש דבוק בשכינה 24 שעות במחשבה בשינה באכילה בהליכה במידות בקבלת עול מלכות כפי המקום בלב כך השכינה נמצאת אין לה בית משלה:

וּמִיָּד אֲשֶׂר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ, אִלֵּין שִׁית בְּנִין דִּילָהּ, שִׁית סְפִירָן, דְּאִינוּן שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כֻּלְּהוּ פָרְחִין לְגַבָּהּ,: שישה ימים שש ספירות שם אין לה בית כי הם נפגמו לכן נקראים ימי חול: חלול - חלל, טוב ורע מעורבים. ויש יום אחד בשבוע שהיא חוזרת לביתה המפואר ושם היא זוכרת את מה שקרה כל השבוע מי היה איתה מי הכין לה בית מי דאג לה בכה איתה שמר עליה שמח אותה וביום השבת היא גומלת לו כי היא מלכת שבת שלא נפגמה כפי ימי השבוע כך יהיו השבתות שלו.

וְאֶפְרוֹחִים דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ פָרְחִין עִמָּהּ בְּגָלוּתָא, וּבְזִמְנָא דְאִנּוּן בֵּיצִים, דְּלֵית לוֹן גַּדְפִין בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה לְפָרְחָא, אִתְּמַר בָּהּ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. והאפרוחים מי אלו במשל של הציפור אלו שאין להם לא רגליים ולא כנפיים תלויות רק בציפור מחכות ל"נס" עצלנים אלו ש"אין לי כוח" ואפרוחים יש להם רגליים בלי כנפיים הם עושים רק לצרכיהם ובעלי הכנף אלו הבנים האוהבים שעפים עם אימם ומגינים עליה אִי הָכִי מַאי כִּי יִקָּרֵא קַן, אֶלָּא בְזִמְנָא דְלֵית לָהּ לִשְׁכִינְתָּא אֲתַר לְשַׁרְיָא תַּמָּן בִּקְבִיעוּ, אִיהִי אָזְלַת בְּמִקְרֶה, וְדָא אִיהוּ כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ וכו" הם נמצאים בקביעות של קדושה לא במקרה לא רק בזמנים מסוייים כל הקובע מקום לתפילתו, ללימודו - המקום הוא בלב מקום קבוע של ששת ימי המעשה לעסוק בתורה ובמצוותיה לא צריך בשביל זה בית מדרש מפואר עם כסאות מרופדים ומנורות מזהב אפשר ללמוד תורה.. בדרך, בבית, באוהל, באוטובוס, בחדר בכל מקום גם לעבוד גם לטייל גם לאכול הכל כשהתורה היא הפנימיות שלי אני לוקח אותה איתי לכל מקום .

אֲבָל נִשְׁמָתָא דְלֵית לָהּ קְבִיעוּ בִצְלוֹתָא אוֹ בְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא אִי אִזְדַּמְנַת לָהּ בְּמִקְרֶה, הָכִי אִיהִי שַׁרְיָא עֲלָהּ בְּמִקְרֶה, וְדָא אִיהוּ כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וכו". אבל נשמה שאין לה קביעות בתפילה בתורה אלא במקרה כשמזדמן כך גם השכינה שורה על האדם כשמזדמן ואם היא לא מוצאת קן נקי בטוח אז הכל מתהפך אימא העליונה מופיעה מידת הדין מי היא ם סתומה קנ – ם = נקם 

וְעוֹד קַן צִפּוֹר לְעִילָא, אִיהוּ כָּרְסַיָּא, וְקַן דִּילָהּ לְתַתָּא מטטרו""ן, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (במדבר יד יח) וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה, דְתַמָּן קַן, וְאִיהוּ קַנֹּא וְנוֹקֵם, בְּזִמְנָא דְלָא אַשְׁכְּחַת קִינָא לְשַׁרְיָיא :

ואז העבד מטט רון לוקח את אותיות קן ו - ם ומחברן לנקמה על מי? על מי שלא עשה קן לשכינה מי שבגד באימו מי שהשאיר את אימו להתבוסס בדמה ואז נשרפים יערות בתים ואנשים ומלחמות ושמי ברזל נמתחים.. וגם אז יש הרבה שאומרים זה מקרה זה לא קשור אפילו שמידת הדין כבר הורגת עדין לא מתבוננים בהנהגה של הקב"ה דָּא דְאִתְּמַר בָּהּ (יהושע ה ד) מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם, מה קרה להם מתו בדרך בצאתם ממצרים לא יכלו לעזוב את מצרים את היצרים את התאוות את המאכלים והבתים היפים ונסיעות לחו"ל וערבי זמר ושירה ושמחת הוללים חשבו להיות כמו המצרים האמריקאיים - לא תהיו אתם! עם נבחר לכם יש עולם אחר! וְאִיהוּ קַנֹּא וְנוֹקֵם, וְעוֹד בַּדֶּרֶךְ, דָּא קְבוּרַת רָחֵל, דְּאִיהִי בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (ירמיהו ט א) מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים, וְאִינוּן תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּמִתַּמָּן קָא עָבְרִין כַּד אָתָאן לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל. 

רחום וחנון אפילו שנאמרו דברים אלו הבטחתו יקיים בזכותכם לומדי תורה עכשיו קבורת רחל שם סימן בדרך הבטחה. שבזכות רחל בזכות היותה במקום שהיא נמצאת כשעולים ומזכירים לצור העולמים את רחל השכינה שגורשה מביתה זה אלפי שנים בזכותה יבואו שני המשיחים שם יעברו לפני שיגאלו את ישראל שנזכה לגאולה ברחמים במהרה בימינו אמן...תזכו למצוות 

 

 

תרגום הזוהר פָּתַח וְאָמַר כִּי אֶבֶן מִקִּיר וְגוֹ"
אבל דעו לכם יקיריי שלשון הזוהר היא המתקנת, התרגום נועד להסביר, אך לשון ארמית היא מסוד קליפת נוגה, מהי קליפת נוגה?
כאשר יש חיבור בין הפכים לדוגמא דף לבן ומחובר אליו דף שחור
מה יהי צבע הקו המחבר בינהם?
שחור? לבן? אפור? כלומר מציאות שלישית שהיא לא לבן ולא שחור,אבל היא מציאות דמיונית,, כי מה שיש זה רק שחור ולבן.
הקו יהיה אם כן לא שחור ולא לבן אבל גם שחור וגם לבן.
בין עולמות הקדושה לבין עולמות הטומאה מפריד קו- הוא נקרא קליפת נודה, חציו הימיני קדושה, חציו השמאלי טומאה. אין מעבר בין שני הצדדים, רק דרך מאוד מסויימת, שקבע המאציל העליון- היא דרך עם ישראל- עם ישראל נמצא כל ימות השבוע בקן זה
עם ישראל בכח הקדושה יכול להעביר קדושה לטומאה או טומאה מבוררת לקדושה.
קו קליפת נוגה -חציו טוב, החצי הדבוק לקדושה.
החורים הם עם ישראל-
אם נשתמש בדמיון מסננת פותחים וסוגרים- הרוצה להיטמא פותחים לו כך כתוב, מה פותחים לו?
כניסה לצד של קליפת נוגה מצד הרע.
יהודי מהלך על הקו הזה, יש גדר, גדר ההלכה, וכל הפורץ גדר נחש נושכהו- זו קליפת נוגה הכללית.

ישנם 70 שורשי שפות, יש יותר שפות אבל שורשים יש 70.
יש לשון הקודש ויש ארמית
ארמית היא קליפת נוגה של הקול והדיבור, היא נקראית אחוריים ללשון הקודש, יש בכוחה להתחזות כי אחותה היא הצד הרע של קליפת נוגה.
המלאכים לא מבינים ארמית כי הם בקדושה המוחלטת.
יהודי העוסק בארמית גם בלי להבין- שולח כוח , מעין סוכן סמוי
מקליפת נוגה לתוך כוחות הטומאה ועל ידי גריסה,בלי הבנה- פודה נפשות ! לכן ארמית נקראית תיקון הנפש.
גריסה בזוהר בארמית מסלקת אנחה ויגון וחרדה ושגעון וכו
כל זה למה?
מכיון שכל המחלות שהזכרתי הם כרת- חלק מהנפש נכרת בגלל עבירה ונמסר לכוחות הטומאה ע"י שיהודי חצה את הגדר, פתח
את קליפת נוגה מצד הטוב לצד הרע. איפשר לכוחות הטומאה
לגנוב לו חלק מנפשו. 
חסרון החלק מורגש ע"י הנפש הכללית שבגוף, החלק נכנס למקום הטומאה שם - השדים הנקראים חרדה ויגון וכו",
הניצוץ הקטן משדר לשורש את הרגשותיו, הנפש משדרת לאדם ולפתע יש חרדה.
בקריאות ראשונות יש חרדה מוגברת כי הקליפות נלחמות, הם מרגישות שהניצוץ עומד להשתחרר, הם מגיברות אחיזתן.
אלו שלא מבינים- מפסיקים באמצע ומפסידים. ואלו החזקים ממשיכים ביתר עוצמה בזעקה עד שהניצוץ משתחרר.
מה מרגישים?
שמחה המתפשטת בכל הגוף, חדוה, אשריכם ישראל 
העיקר לא לפחד-הידיעה מסירה את הפחד!
המלחמה- תשחרר..
זוהי ארמית . ולכן קיראו, גירסו זוהר , בעיקר ספר התיקונים
יש בו כוחות עצומים. אני יודע, אני חוויתי מה שאני מעביר לכם
אני בעל נסיון גדול בזה..
עד יום עלייתנו לגנזי מרומים אנחנו בקו הזה.. מה ששומר שלא יהיו גניבת ניצוצות- זו קיום הלכות , שמירת הבריתות, שמירת העיניים, האוזניים, הפה, המחשבות, הרהורי לב, ברית יסוד, צניעות, שמירת שבת, דבקות מוחלטת בבורא עולם- להיות דבק שלא נפרד לקב"ה.

קצת מזוהר מתורגם-
פָּתַח וְאָמַר כִּי אֶבֶן מִקִּיר וְגוֹ": כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר מֵחַטָּאָיו שֶׁלֹּא יֶחֱטָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
פותח באזהרה שלא לחטוא לפני הקב"ה.
יש בני אדם שיש להם שתי נהגות- אחת בעיני הציבור ואחת בבית לבד. שתיהן שונות.
ליד הציבור הוא מר מכובד- אוכל עם סכין ומזלג ועונה בנימוס לכל דבר.. בבית הוא מר גס רוח..
אומר הזוהר מִי מֵעִיד עָלָיו. הִנֵּה אַבְנֵי בֵּיתוֹ וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ מֵעִידִים עָלָיו, מי מעיד על מעשיו בסתר?
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו- קירות ביתו מעידים עליו
בפשט האבנים, העצים.
בדרש קירות ביתו- בית זה הגוף שלו, הגוף מעיד על כל מעשי האדם וחותם על עדותו.
ביום הדין אומרים לו כך וכך עשית, הנה אפילו הגוף שלך העיד,
הנה חתימתך..
אבל הזוהר רצה להמחיש את ענין העצים והאבנים
בֹּא וּרְאֵה, מַטֵּה אַהֲרֹן, שֶׁהוּא עֵץ יָבֵשׁ, עָשָׂה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רֵאשִׁית הַנִּסִּים. וּשְׁתֵּי שְׁלִיחוּיוֹת נַעֲשׂוּ בּוֹ,
מטה אהרון- עץ יבש
מעשה הראשון של ניסי מצרים, שני דברים קרו בעץ היבש:
אחד הפך אותו לבריה אחרת , תנין - נחש. והשני הפיח בעץ רוח חיים. מה הכונה? 
כאשר חרטומי מצרים גם עשו בכשפים תנינים מהמטות שלהם-
המטה של אהרון, העץ בלע אותם , לא הנחש שעשה אהרון,העץ. וזה היה נס גדול מול החרטומים.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תִּפַּח רוּחָם שֶׁל אוֹתָם הָאוֹמְרִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲיוֹת הַמֵּתִים.
רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי היה עם אביו במערה 13
שנים וזכה..אי אי אי מה הוא זכה....
אומר כפי שעשה אהרון בעץ- כך יעשה הקב"ה מגלי עצמות של המתים.
התחיית המתים אֵלּוּ הַגּוּפִים שֶׁכְּבָר הָיוּ בָּהֶם רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְשָׁמְרוּ מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִטְמִין אוֹתָם בְּעָפָר, הִנֵּה אַחַר כָּךְ בָּעֵת שֶׁיִּתְחַדֵשׁ הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ אַחַר גְּמָר הַתִּקּוּן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה אוֹתָם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה.
יש במאמר זה המון חידושים אפשר לשבת שמונים שנים ולקחת את כל מחשבי העולם ואת כל המדפסות ולא נצליח לעמוד על חלק של הסודות.
יתחדש העולם אחר גמר התיקון, מהו חידוש העולם?
עולם חדש או עולם זה רק מחודש?
עולם חסד יבנה, כלומר חוץ מהשאלה יש עוד עולם שיבנה בזכות חסדי ישראל.. 
הקב"ה "הוליד" מה הוליד? את כל המציאות ואין אצל הקב"ה שום שינוי, "אני לא שניתי "כך אמר כלומר שכל מה שהקב"ה ברא- יתקיים, לנצח יתוקן, ישופץ, יוספו לו דברים אבל יתקיים לנצח
מה לא יתקיים לנצח? 
מה שהבורא לא ברא- חרטומי מצרים יצרו נחש דמיוני, הדמיון לא יתקיים.
העדרו של הקב"ה בצמצום, יצר רע, מוות- הם לא יתקיימו."בילע המוות לנצח ומחה דמעה מעל כל פנים"
תיהיו ברוכים.

אני מברך כל אחד ואחת שהשתתפו בבית המדרש, למדו תורה, ביררו ניצוצות, שימחו את השכינה הקדושה,,
הקב"ה יתמלא רחמים עליכם ועל משפחותיכם וימלא כל חסרונותיכם לטובה אמן.

 

הזוהר הקדוש הוא אויר הנשמה, כפי שהגוף זקוק לאויר כך זקוקה הנשמה לזוהר הקדוש, וביחד עם קיום ההלכות והמצוות, לימוד כל פרד"ס התורה מסירות נפש מוחלטת לקיום ולימוד התורה בטהרה ובקדושה, נזכה לאורו של משיח צדק שיופיע במהרה בימינו. כמו שאמר: זוהר חלק ב" דף ב/א - פרשת שמות: ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, והמשכילים, אלין אינון דמסתכלי ברזא דחכמתא, תרגום: ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, והמשכילים אלו הם המסתכלים בסודות החכמה:, חכמת התורה הקדושה שהיא תוכנית הבריאה של כל העולמות וכל הנבראים, עם ישראל הנמצאים בשבי הקליפה הקשה, קליפת מצרים, שמד, רצח, עינויים וכל זאת מפחד הקליפה שיודעת כי עם ישראל הוא בנו של הקב"ה שבא להשמיד את הטומאה ולהאיר את כל העולמות באורו יתברך, וזאת ע"י מסירות נפשם להכנס למקומות הרוע, לקבל על עצמם ייסורים קשים בכדי לפדות את ניצוצות הקדושה שירדו לטומאה ומחיות את הטומאה, אלו הנפשות השבויות "הבנים השובבים", שחלקם נפל בחטא אדם ראשון, וע"י נח שהשתכר ובא בנו חם ולקח ממנו את הקדושה ופיזרם בזרעו שאחד מהם הוא מצרים, והן ע"י ידי כל אחד מישראל שחטא בפגם היסוד וילד בנים אומללים שהפכו להיות המזיקים שלו. ונשלח ממרום איש האלהי"ם משה רבינו נשמת ישראל, ומגלה לבני ישראל כי הם בניו של הקב"ה, ויש להם תכלית, ויש להם תורה, ובעל הבית האמיתי שלהם אינו פרעה, אלא הבורא בעצמו יתברך. כך גם בפרטות של האדם שגופו המצר על נפשו והופך אותה עבד לתאוותיו הגשמיות, מפחד שמא לא תהיה לו פרנסה, והקב"ה מערה עליו רוח קדושה והוא נזכר בתכלית ומתקדש, והמאבקים והנסיונות לא עוזבים אותו, וכאשר הוא משבר את התאוות ומוסר נפשו על קידוש שמו יתברך שולח הקב"ה את הנשמה שהיא הגואל הפרטי של האדם ואם זכה בנשמה הרי הוא בדרך לגאולה הפרטית, וזאת על ידי עסק התורה, פרד"ס התורה, רק כאשר יעסוק בכל הפרד"ס יזכה לנשמה הקדושה, כפי שאמר בתיקוני הזוהר כי הנפש עוסקת בפשט, הרוח עוסקת ברמז ובדרש ואילו הנשמה עוסקת רק בסוד, ואם לא עסק בסוד אזי לא זוכה לנשמה, שהיא אותיות נ - משה, גואל, שבא משער הנון שהוא הסוד.

 

חסרון ויתרון

אדם המרגיש חסרונו זהו יתרונו – כי הוא נברא, הוא נאצל – אינו יוצר עצמו, כל מה שיש לו זה מהבורא יתברך – שם, צורת גוף, משפחה, חכמה וכן כל הצבעים והמידות והצורות של כל איבריו הרוחניים והגשמיים - וכאשר הוא מבין ויודע את בוראו אז הוא יודע כי הוא חסר הכל, אין לו דבר משל עצמו, כל יתרון שיש בו זו מתנת חינם שקיבל מהבורא.

(ז) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם:

רַעְיָא מְהֵימְנָא – פרשת וארא – הבאתי רק תרגום והמעיין יבורך.

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה" אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ". מִצְוָה זוֹ רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת. רֵאשִׁית רִאשׁוֹנָה לְכָל הַמִּצְווֹת - לָדַעַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּכְּלָל. מַה זֶּה בַּכְּלָל? לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט עֶלְיוֹן שֶׁהוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם, וּבָרָא אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל חֵילוֹתֵיהֶם. וְזֶהוּ בַּכְּלָל. וְסוֹף הַכֹּל בִּפְרָט, לָדַעַת אוֹתוֹ בִּפְרָט.

וּכְלָל וּפְרָט הוּא רֹאשׁ וָסוֹף, סוֹד שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד, וְנִמְצָא אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמִּתְעַסֵּק בִּכְלָל וּפְרָט, אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּלָל וּפְרָט. תִּקּוּן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּלָל וּפְרָט. מִשּׁוּם כָּךְ, רֵאשִׁית הַכֹּל - שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט וְדַיָּן עַל הָעוֹלָם, וְהוּא רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, וּבָרָא אֶת הָאָדָם מִן הֶעָפָר, וְנָפַח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וְזֶהוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל.

כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם, לִמֵּד אוֹתָם מִצְוָה רִאשׁוֹנָה זוֹ, שֶׁכָּתוּב וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה" אֱלֹקֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם וְגוֹ". וְאִלְמָלֵא מִצְוָה זוֹ, לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּכָל אוֹתָם נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ מִצְוָה זוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נַעֲשׂוּ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.

וּלְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁכְּשֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל אוֹתָן מִצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁלִּמֵּד אוֹתָם מֹשֶׁה, בֵּין אוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וּבֵין אוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ, אָז לִמֵּד אוֹתָם בְּדֶרֶךְ פְּרָט. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. הַיּוֹם דַּוְקָא, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה רְשׁוּת מִקֹּדֶם לָכֵן. כִּי ה" הוּא הָאֱלֹהִים - זֶה בְּדֶרֶךְ פְּרָט. בְּדָבָר זֶה כַּמָּה סוֹדוֹת וּסְתָרִים יֵשׁ בּוֹ, וְזֶה וְאוֹתוֹ שֶׁבַּהַתְחָלָה הַכֹּל דָּבָר אֶחָד, זֶה בִּכְלָל וְזֶה בִּפְרָט.

וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב (משלי א) יִרְאַת ה" רֵאשִׁית דָּעַת - הַתֵּרוּץ, זֶה בְּדֶרֶךְ פְּרָט לָדַעַת מִי הִיא יִרְאַת ה". וְאַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לִירָא מִמֶּנּוּ עַד שֶׁלֹּא יֵדַע, אֲבָל כָּאן כָּתוּב רֵאשִׁית דַּעַת, לָדַעַת אוֹתוֹ שֶׁהֲרֵי הוּא רֵאשִׁית, לָדַעַת אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ פְּרָט.

לָכֵן מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְלָל וּפְרָט, בַּהַתְחָלָה וּבַסּוֹף, וְסוֹד זֶה - (ישעיה מד) אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן. אֲנִי רִאשׁוֹן בִּכְלָל, וַאֲנִי אַחֲרוֹן בִּפְרָט. וְהַכֹּל בִּכְלָל אֶחָד וְסוֹד אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁיֵּדַע אֶת זֶה בִּכְלָל, יַשְׁלִים אֶת כָּל אֵיבָרָיו, וּמִי הֵם? מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת, שֶׁהֵם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבְרֵי הָאָדָם. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּלֵּם בָּהֶם עַל זֶה בִּכְלָל, אָז יֵדַע בְּדֶרֶךְ פְּרָט, שֶׁזֶּה הוּא רְפוּאָה לְכֻלָּם, וְיֵדַע אֶת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁמִּתְחַבְּרִים לָתֵת רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים.

וְאִם תֹּאמַר, כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵיךְ נוֹתְנִים רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים? וַדַּאי כָּךְ הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. הַשָּׁנָה וְהַיָּמִים שֶׁלָּהּ נוֹתְנִים רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, [בִּזְמַן] שֶׁהָאֵיבָרִים מְרִיקִים בְּרָכוֹת לִימוֹת הַשָּׁנָה, וְאָז רְפוּאָה וְחַיִּים תְּלוּיִים עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה וּמִתְמַלְּאִים מֵהַכֹּל. מִי גָרַם לָהֶם? יְמוֹת הַשָּׁנָה.

אַף כָּךְ גַּם לְמַטָּה, כְּשֶׁאָדָם יַשְׁלִים אֶת גּוּפוֹ בְּאוֹתָן מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֵין לְךָ כָּל יוֹם שֶׁלֹּא בָא לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁהֵם מִתְבָּרְכִים מִמֶּנּוּ, אָז חַיִּים וּרְפוּאָה תְּלוּיִים עָלָיו מִלְמַעְלָה. מִי גָרַם לוֹ? אוֹתָם יְמוֹת הַשָּׁנָה. יְמוֹת הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁמִּתְבָּרְכִים מִלְמַעְלָה מִסּוֹד שֶׁל אָדָם, כָּךְ גַּם מִתְבָּרְכִים לְמַטָּה מִסּוֹד שֶׁל אָדָם.

אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּאוֹתָם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרָאִים אָדָם, שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לד) אָדָם אַתֶּם. אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא קְרוּיִים אָדָם. וּמִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אָדָם, יֵשׁ לָהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹתָן מִצְווֹת הַתּוֹרָה לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד בְּסוֹד שֶׁל אָדָם.

כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, דָּבָר רִאשׁוֹן הוּא אָנֹכִי. אָנֹכִי עוֹלֶה לְסוֹדוֹת [עוֹלָמוֹת] רַבִּים, וְכָאן הוּא סוֹד שֶׁל מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ בַּכְּלָל. מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי, הֲרֵי רוֹמֵז שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ שַׁלִּיט עֶלְיוֹן [שֶׁהוּא] עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי ה" אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, מִצְוָה רִאשׁוֹנָה בִּכְלָל. בִּפְרָט, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (בראשית כא) ה" אֱלֹהֶיךָ. זֶה פְּרָט, וְזֶה כְּלָל וּפְרָט, מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. (ע"כ רעיא מהימנא).

 

זוהר פרשת שמות – תרגום – מעלת רבי שמעון בר - יוחאי

רַבִּי חִיָּיא הַגָּדוֹל הָיָה הוֹלֵךְ לְבַעֲלֵי הַמִּשְׁנָה לִלְמֹד מֵהֶם. הָלַךְ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וְרָאָה פַּרְגּוֹד אֶחָד שֶׁהָיָה מַפְסִיק בַּבַּיִת. תָּמַהּ רַבִּי חִיָּיא. אָמַר, אֶשְׁמַע דָּבָר מִפִּיו מִכָּאן.שָׁמַע שֶׁהָיָה אוֹמֵר, בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים. כָּל הַכִּסּוּף שֶׁכּוֹסְפִים יִשְׂרָאֵל [מִלִּפְנֵי] מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תַּאֲוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא מִתְרַחֵק, אֶלָּא בּוֹרֵחַ כִּצְבִי אוֹ כְּעֹפֶר הָאַיָּלִים.מָה הַטַּעַם? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵין חַיָּה בָּעוֹלָם עוֹשָׂה כְּמוֹ הַצְּבִי אוֹ כְּעֹפֶר הָאַיָּלִים. בִּזְמַן שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ, הוֹלֵךְ מְעַט מְעַט וּמַחֲזִיר אֶת רֹאשׁוֹ לַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, וּלְעוֹלָם הוּא תָּמִיד מַחֲזִיר אֶת רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אָנוּ גוֹרְמִים שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִבֵּינֵינוּ - יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְרַח כְּמוֹ הַצְּבִי אוֹ כְּמוֹ עֹפֶר הָאַיָּלִים, שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ וּמַחֲזִיר אֶת רֹאשׁוֹ לַמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם. דָּבָר אַחֵר - הַצְּבִי, כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן, הוּא יָשֵׁן בְּעַיִן אַחַת, וְהָאַחֶרֶת הוּא נֵעוֹר. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עֲשֵׂה כְּמוֹ הַצְּבִי, שֶׁהִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.שָׁמַע רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, אִם עֶלְיוֹנִים [פּוֹסְקִים] עוֹסְקִים בַּבַּיִת, וַאֲנִי יוֹשֵׁב בַּחוּץ?! בָּכָה. שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, וַדַּאי שְׁכִינָה בַּחוּץ, מִי יֵצֵא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, אִם אֲנִי אֶשָּׂרֵף - [כְּחוֹל] לֹא אֶשָּׂרֵף, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה מִחוּץ אֵלֵינוּ. שֶׁתִּכָּנֵס הַשְּׁכִינָה, וְתִהְיֶה אֵשׁ שְׁלֵמָה. שָׁמַע קוֹל שֶׁאוֹמֵר: עֲדַיִן לֹא נִסְמְכוּ הַסּוֹמְכִים, וְהַשְּׁעָרִים עֲדַיִן לֹא הֻתְקְנוּ, וּמִקְּטַנֵּי [וּמֵאָהֳלֵי] הַבְּשָׂמִים שֶׁל עֵדֶן, שֶׁכָּעֵת הוּא. לֹא יָצָא רַבִּי אֶלְעָזָר.יָשַׁב רַבִּי חִיָּיא, בָּכָה וְנֶאֱנַח. פָּתַח וְאָמַר, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים. נִפְתַּח שַׁעַר הַפַּרְגּוֹד, לֹא נִכְנַס רַבִּי חִיָּיא. זָקַף רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת עֵינָיו וְאָמַר, מִזֶּה נִשְׁמָע שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְמִישֶׁהוּ בַּחוּץ, וְאָנוּ בִּפְנִים?! קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן. הָלְכָה הָאֵשׁ מִמְּקוֹמָהּ עַד מְקוֹם רַבִּי חִיָּיא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נִיצוֹץ אוֹר הַקְּלִיטָה בַּחוּץ, שֶׁל הַמַּפְתֵּחַ וְאָנוּ כָּאן בִּפְנִים?! הִתְאַלֵּם פִּיו שֶׁל רַבִּי חִיָּיא.כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס פְּנִימָה, הוֹרִיד אֶת עֵינָיו וְלֹא זָקַף רֹאשׁוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, קוּם הַעֲבֵר יָדְךָ עַל פִּיו, שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ בָּזֶה, שֶׁלֹּא רָגִיל בּוֹ. קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וְהֶעֱבִיר יָדוֹ עַל פִּי רַבִּי חִיָּיא. פָּתַח פִּיו רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, רָאֲתָה עֵינִי מַה שֶּׁלֹּא רָאִיתִי. הִזְדַּקַּפְתִּי שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי, שֶׁטּוֹב לָמוּת בְּאֵשׁ שֶׁל זָהָב טוֹב שֶׁדּוֹלֵק.בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְקִים שְׁבִיבֵי אֵשׁ לְכָל עֵבֶר, וְכָל שְׁבִיב וּשְׁבִיב עוֹלֶה לִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים מֶרְכָּבוֹת, וְכָל מֶרְכָּבָה נִפְרֶדֶת לְאֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְעַתִּיק הַיָּמִים שֶׁיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, וְהַכִּסֵּא מִזְדַּעֲזֵעַ מִמֶּנּוּ לְמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים עוֹלָמוֹת.עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם עִדּוּן הַצַּדִּיקִים, עַד שֶׁנִּשְׁמָע בְּכָל הָרְקִיעִים, וְכָל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְכֻלָּם בִּזְמַן אֶחָד, תְּמֵהִים וְאוֹמְרִים: זֶהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהָיָה מַרְעִישׁ הַכֹּל, מִי יָכוֹל לַעֲמֹד לְפָנָיו. זֶהוּ הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתֵחַ פִּיו לְהַתְחִיל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ כָּל הַכִּסְאוֹת וְכָל הָרְקִיעִים וְכָל הַמֶּרְכָּבוֹת, וְכָל אוֹתָם שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת רִבּוֹנָם.אֵין פּוֹתְחִים וְאֵין מְסַיְּמִים, כֻּלָּם נִמְצָאִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁמָע (שֶׁיִּשְׁתַּמֵּעַ) בְּכָל הָרְקִיעִים שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה פִּתְחוֹן פֶּה. כְּשֶׁמְּסַיֵּם רַבִּי שִׁמְעוֹן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, מִי רוֹאֶה אֵיזֶה שִׁירִים? מִי רוֹאֶה אֵיזוֹ חֶדְוָה שֶׁמְּשַׁבְּחִים לְרִבּוֹנָם? מִי רוֹאֶה אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁהוֹלְכִים בְּכָל הָרְקִיעִים? כֻּלָּם בָּאִים בִּשְׁבִיל רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם, מַעֲלִים רֵיחוֹת שֶׁל בְּשָׂמִים שֶׁל עֵדֶן עַד עַתִּיק הַיָּמִים, וְכָל זֶה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן.

 

 

ספר שמות פרק א (ה) וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם:

 

הנפש שהיא הרמה הנמוכה של הרוחניות משועבדת למצרים, לתאוות הגוף הגשמי, וכאשר זוכה האדם ל"רוח" מלשון "ותחי רוח יעקב", הרוחניות מקבלת תוספת כוח ומתחילה לזעוק ולצעוק לה" בספר שמות פרק ג (ז) וַיֹּאמֶר ה" רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו: ומיד שולח הקב"ה את הנ-שמה אותיות משה משער הנון שהיא הבינה הנקראת אהיה, ואין הנשמה רוצה להגיע אל העולם העכור הזה ביודעה כי הגוף סרבן, כופר, אינו רוצה בגאולה הוא רוצה תאוות החיים הגשמיים והנשמה מתעקשת להישאר בייחוד עם בוראה ואז מפתה הקב"ה את הנשמה בשמחה, בברכת הכהן, במידת החסד שיש בעולם התיקון בספר שמות פרק ד (יג) וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח: (יד) וַיִּחַר אַף ה" בְּמשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ: והנשמה (משה) מנסה לשחרר את האדם לעבוד את בוראו, והיצר הרע, פרעה לא מכיר בשם הויה ב"ה וב"ש, הוא מכיר כוחות גשמיים, רוחניות ירודה, אפילו הנשמה מאירה לאדם ומראה לו ניסים, כפי שכל בעל תשובה חש בתחילת התשובה, קשה לו האמונה, קשה לו לחשוב כי הקב"ה ידאג לו ולפרנסתו, עדיין השוטרים (השוטים) אומרים לו בספר שמות פרק ה (כ) וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה:(כא) וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה" עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ: אתה חייב "השתדלות", כוחות הטבע, מלכות הרשעה שולטת צריך להשמר, "ונשמרתם לנפשותיכם", וכו", מיד מרפים את בעל התשובה והוא הופך כמותם עבד לתאוות כבוד ממון וגוף, הוא שכח, בפרק ו (ט) וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: השכיחו ממנו את התכלית שלשמה החל מעשה התשובה, הוא שכח את זעקות נפשו ממצולות, ממצרים לפתע תפסו אותו השוטרים ואומרים לו אל תגדל, תסלק את משה, את הנשמה, והנשמה מבקשת מבוראה לשוב אליו אינה מבינה מדוע הקב"ה לא מסלק את כל המפריעים לאדם להדבק בבורא כמותה, מדוע לא משמיד את המצרים מיד, בפרק ה (כב) וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל ה" וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: להפך, כל בעל תשובה יודע כי מרגע תחילת התשובה החלו: בעיות לא מוסברות בגשמיות, הפסד ממון, מחלות שונות, גירושין, ועוד צרות והוא שואל בפרק ה (כג) וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ: ומשיב לו הקב"ה הרי כל חייך חיית תחת שיעבוד היצר הרע, המצר לך, כעת הגיע הזמן להפרע ממנו בפרק ו (א) וַיֹּאמֶר ה" אֶל משֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרֲשֵׁם מֵאַרְצוֹ: כוחה של הנשמה, כוח משה, התורה הקדושה תגרום ליצר הרע לימוג, להיחלש ואפילו להעלם בכוח מסירות הנפש של בעלי התשובה, הם מחמירים בכל, מוסרים נפש בכל כוחם, לומדים יומם ולילה, כי הם יודעים טבעו של היצר הרע, הם בורחים ממנו באישון לילה, בתקון חצות, הם רצים ללא הפסקה אחר הקדושה, אחר השכינה הקדושה, כל זאת כאשר הם לא נדבקים ברפיון של אלו שעדיין אחוזים בחיי העולם הזה, בתאוות הגשמיות, בכבוד וברדיפה אחר ממון, הם רודפים אחר הקב"ה. ובמקום הזה, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.

 

זוהר חלק א דף כח/ב

ועלייהו אתמר והנחש היה ערום מכל חית השדה וגו", ערום לרע, מכל חיוון דאומין דעלמא עעכו"ם, ואינון בנוי דנחש הקדמוני דפתי לחוה, וערב רב ודאי אינון הוו זוהמא דאטיל נחש בחוה, ומההיא זוהמא נפק קין, וקטל להבל רועה צאן, דאתמר ביה בשגם הוא בשר, בשגם זה הבל, בשג"ם ודאי איהו מש"ה, וקטיל ליה, ואיהו הוה ברא בוכרא דאדם. ועם כל דא משה בגין לכסאה על ערייתא דאבוהי נטל בת יתרו דאתמר ביה (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה, והא אוקמוה אמאי אתקרי קיני, שנפרד מקין, כמה דאת אמר (שם ד יא) וחבר הקיני נפרד מקין, תרגום: ועליו נאמר והנחש היה ערום מכל חית השדה וגומר, ערום לרע, מכל חיות של אומות העולם עובדי כוכבים ומזלות, והם בני הנחש הקדמוני שפיתה את חוה, והערב רב הם הזוהמה שהטיל הנחש בחוה ומהזוהמה נולד קין ורצח את הבל שהיה רועה צאן ועליו נאמר בשגם הוא בשר, זה הבל, בשגם (345) ודאי שזה משה (345), (גילגולו של הבל), והרג אותו זה בכורו של אדם, וכדי לתקן את פגם האדם הראשון שהוא אביו התחתן משה עם בת יתרו שנאמר (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה, ולמה נקרא קיני, שנפרד מקין, כמה שנאמר (שם ד יא) וחבר הקיני נפרד מקין: הסבר: קין תולדה של טוב ורע, נחש ואדם, יתרו קיבל את חלקו הטוב של קין לברר אותו ולקן אותו ע"י שסייע למשה שהוא הבל תיקן חלק זה ואף חזר בתשובה שלימה, לומר לך זה קין רוצח הראשון, יתרו שעבד כל העבודה הזרה האפשרית, הקב"ה קיבל תשובתו שאין דבר העומד בפני תשובה.

 

 

שמות פרק ו (ג) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה" לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם:

אחדות מושלמת אין סופית ונצחית, ללא הפכים, ללא כיוונים, ללא תכלית, פשוטה – אחד יחיד ומיוחד ברוך הוא וברוך שמו, נסתר ונעלם, ללא השגה והבנה, אין כל דמיון יכול לדמותו, וכל צורה לתארו. שלימות לא מובנת לשכל אנושי או רוחני, הוא "אין סוף" פנימי לכל הבריאה ומקיף את כל הנבראים בפרטות ובכללות, את כל הנבראים ברא כפי הנהגות הרוחניות שהם כפי משפחה - סבא (עתיקה קדישא, אריך אנפין), אבא (הנקרא חכמה, כפי הנהגות אבא) אמא (הנקראת בינה, כפי הנהגות אמא) בן (הנקרא פנים קטנות, זעיר אנפין (ז"א), שהוא כפי העולם הזה ו" קצוות, ו"ק, הנקרא שמים ונקרא תורה שבכתב), בת (הנקראת מלכות, שכינה תחתונה, רחל, בת שבע, בכל, כה, ועוד שמות כפי הנהגותיה את חיילותיה שהם עם ישראל, היא התורה שבעל פה) והם ארבע עולמות רוחניים אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, והעולם הזה שהוא תחתית עולם העשיה, עולם הקליפה הגשמית, שכל ברייה בעולם זה עטופה בקליפת העור (הרוע) עולם הנחש, עולם העפר (פרעה) וזוהי כללות הנהגותיו של אין סוף ברוך הוא וברוך שמו, הוא מתגלה בהנהגה שמשליט בתקופה או בדור, או בפרטות של כל אדם שהיא ההנהגה הפרטית. וכולם הם זכר ונקבה ואומר הזוהר כי כל תפקידו של האדם הוא לחבר את המידות האלו שהם זכר ונקבה, וזו הבת, השכינה התורה שבעל פה נמצאת בשבי הנחש, ובניה ישראל התחייבו להם ולזרעם לפדותה מתוך הנחש, מתוך פרעה וכל בני "חם" האחרים, ולעלותה לחתן שהוא אחיה, כפי שאמר רעייתי, אחותי (שיר השירים) וממצרים פדו חלק השכינה שהיה שם, וכעת השכינה וחיילותיה ובניה המצולקים והחבולים בורחים מתוך ההפיכה שעשו במצרים, הוציאו את כל חיותו של הנחש משם ועל כן מצרים הפרעונית עומדת להיחרב בעשר מכות כנגד כל משפחת הטומאה על (סבא, אבא ואמא, בן ובת של כוחות הטומאה, כי זה כנגד זה עשה ה") עשר ספירות מכה לכל ספירה, ומשם ילכו עם הקודש לחתונת הבן עם הבת שהוציאו משביה שהחופה היא מתן התורה הקדושה לעם קודש שימשיך למקומות נוספים לאסוף את השכינה בעוד שלוש גלויות שמצפות לו, בעוד ייסורין ושמד עד הגאולה האחרונה במהרה בימינו אמן

   
   





זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים